צו הרחקה

כאשר אדם מרגיש מאוים על ידי אדם אחר, לרוב הוא יפנה לתחנת המשטרה הקרובה לביתו, לשם הגשת תלונה פלילית. אך ניסיון החיים מלמד, שלא כל תלונה שמוגשת למשטרה בשל הטרדה או איום, תוביל בהכרח למעצר המטריד/המאיים/הפוגע ובשלב מאוחר יותר - להגשת כתב אישום. זאת ועוד, גם במידה ויעשו כן, מאסרו של אותו אדם אינו נמשך לעד.

לעומת זאת, ישנם מקרים שבהם אדם שמוטרד על ידי אחר, יוכל לפנות ישירות לבית המשפט, לשם הרחקת האדם המטריד. לאפשרות הזו, קוראים "הוצאת צו הרחקה או צו הגנה". במאמר שלפניכם/ן, נסקור: מהו צו הרחקה, מה החקיקה העומדת בבסיס הסמכות להורות על מתן צו כאמור, מהם ההבדלים בין צו ההרחקה לבין צו הגנה, באילו מקרים ניתן יהיה לבקש צו מסוג זה ומהו תוקפו של הצו.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ של עורך דין לענייני משפחה.

צו הרחקה - מהו:

צו הרחקה הינו צו הניתן על ידי בית משפט, המורה על הרחקת המאיים מקרבתו של המאוים ו/או יצירת כל קשר איתו. צו זה הינו צו שיפוטי ומחייב. הפרה של צו זה, מהווה עבירה פלילית עצמאית. כמו כן, הפרת הצו מקימה סמכות למעצר על ידי רשויות האכיפה, כלומר, משטרת ישראל.  צו הרחקה יכול להינתן במעמד צד אחד, האדם המאוים, שהוא מבקש הצו. אך גם כאשר צו הרחקה ניתן במעמד צד אחד, הוא יהיה מוגבל לזמן קצר, עד לדיון בנוכחות שני הצדדים. בשלב מאוחר יותר, לאחר שמיעת טענות הצדדים על ידי שופטי בית המשפט, יהיה ניתן להורות על ביטול הצו או על הארכתו. 

חקיקה רלוונטית:

צו ההרחקה יכול להינתן מכוח שני חוקים שונים, כדלקמן:

החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה"). חוק זה נועד להגן במצבים של אלימות (לרבות מילולית) במסגרת התא המשפחתי ולספק סעד מידי. צו הגנה, ניתן ע"י בית המשפט במקרים שבהם מקבל הצו, שהוא גם בן משפחה של מבקש הצו, נהג כלפיו באלימות, או ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין, או קיים חשש שאולי בן המשפחה מקבל הצו, עשוי לנהוג כלפי מבקש הצו באלימות, או אם מושא הצו נהג כלפי מבקש הצו באלימות מילולית והתעלל בו נפשית. צו הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה יהיה בתוקף לשלושה חודשים. ככלל, יוכל בית המשפט להאריך את תקופת הצו למשך חצי שנה. במקרים חריגים במיוחד, יוכלו להאריך את הצו לתקופה של עד שנתיים בסך הכל.

החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "חוק למניעת הטרדה מאיימת"). חוק זה מאפשר להוציא צו כנגד אדם שאינו בן משפחה, אשר מהווה מטרד. צו זה יינתן כאשר דורש הצו יתלונן כי אדם אחר מטריד ו/או מאיים עליו בצורה שמשבשת את התנהגותו ושגרת חייו. תוקפו של צו הרחקה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, הוא לחצי שנה. בית המשפט רשאי להאריך את תקופת הצו מספר פעמים ובמקרים חריגים, עד לתקופה של שנתיים בסך הכל. 

הדרך לקבלת צו:

במקרים הנמנים לעיל, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או בית משפט השלום, בבקשה למתן צו הגנה או צו הרחקה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת ואז, יצטרך הפונה להוכיח את החשש הקיים לביטחונו או החלופות הנדרשות למתן הצו. בין היתר, מדובר בפגיעה פיזית קודמת, חשש לפגיעה פיזית עתידית או התעללות נפשית קודמת ותכופה. במידה ובית המשפט יורה על מתן הצו, יש לקחת בחשבון כי מקבל הצו רשאי להגיש ערעור על ההחלטה. ערעור זה יוגש לבית המשפט המחוזי, בין אם הצו המקורי יוגש בבית משפט שלום או בבית משפט לענייני משפחה. 

סיכום:

צו הרחקה, כאמור, יכול להינתן בגין שלל נסיבות, כפי שפירטנו במאמר, בין אם מדובר בצו הגנה ובין אם מדובר בצו הטרדה מאיימת. אם ברצונך לבקש צו כזה עבורך, חשוב להיוועץ בעורך דין, אשר יוכל להסביר מהן ההשלכות במתן/קבלת צו מסוג זה ומהן סנקציות בגין הפרה ודרכי ערעור. כמו כן, במידה והצו המבוקש נוגע לבן משפחה, רצוי גם להיעזר בעורך דין משפחה, אשר יוכל לסייע בנושא זה וגם בכל ההיבטים המשפחתיים הרלוונטיים.