יום שני, 16 באוקטובר 2017

צוואה

 
עולם המשפט רווי בנושאים רגשיים, מורכבים ומרתקים. אך אצל אנשים רבים, המשפט הוא דבר שרואים בטלוויזיה או קוראים בעיתונים. עם זאת, יש נושא אחד שלבטח יעסיק, ישירות או בעקיפין, כל אדם בחייו והוא הנושא המשפטי, שעניינו "צוואה" או "ירושה". הסיבה לכך מאוד פשוטה: לכל אחד מאתנו יש קרוב משפחה אשר הלך או ילך לעולמו ובכל מקרה כזה – עולה הצורך להסדיר את עיזבונו של המנוח. לכן, לאור חשיבות הנושא, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן ולהסביר לכן\ם, הקוראות והקוראים, מה הדין באשר לירושות וצוואות בישראל וכן מה כדאי לדעת על הנושא. כל זאת – לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם:

הערה – אין במאמר שלהלן, כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך יש לפנות לעורך דין צוואה.

איזה חוק מסדיר את דיני הירושות והצוואות במדינת ישראל?

בישראל, ישנו חוק אחד ועיקרי אשר מסדיר את כל דיני הירושה והצוואה. לחוק זה קוראים "חוק הירושה, התשכ"ה – 1965" (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה מסדיר שאלות רבות, החל מהדרך שבה אפשר לערוך צוואה ועד לשאלה מי רשאי לרשת מנוח ומי יהיה פסול מלרשת מנוח. כמו כן מסדיר חוק הירושה, סוגיות נוספות, כגון: מי רשאי לערוך צוואה, מה הדין כאשר אדם לא עורך צוואה וכן מהי צוואה הדדית ועוד. חוק הירושה מסדיר גם את סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושות וצוואות וכן את סמכותו של רשם הירושה. 

מהי ירושה?

חוק הירושה קובע כי כאשר אדם נפטר, עיזבונו – עובר ליורשיו. עיזבון הוא כינוי למסת הנכסים שאדם שנפטר, מותיר אחריו. זאת ועוד: חוק הירושה קובע כי יורשים של מנוח, יכולים להיות או יורשים לפי ירושה, או יורשים על פי צוואה. 

מי כשיר לרשת אדם?

חוק הירושה קובע כי כל אדם, לרבות תאגיד, כשירים לרשת אדם. כך גם לגבי אדם שנולד בתוך 300 ימים מהיום שבו אדם נפטר. עם זאת, אדם אשר ניסה להשמיד צוואה, או להתנקש בחייו של מנוח, או גרם למותו של אדם כדי ליהנות מירושתו – יהיה פסול מלרשת את אותו אדם. 

מהי צוואה?

צוואה היא מסמך משפטי, אשר נערך על ידי אדם בעודו בחיים. תכליתה של הצוואה, לצוות מה ייעשה ברכושו של אדם, לאחר מותו. חוק הירושה מונה ארבע דרכים שבהן ניתן לערוך צוואה:

צוואה בכתב – זו הצוואה השכיחה ביותר, שכן זו צוואה שאדם עורך בגפו, מציין במסגרתה את רצונו וכן חותם עליה ומציין את התאריך.

צוואה בפני עדים – צוואה שנערכת בפני עדים, היא צוואה שנערכת בכתב, כוללת את חתימת המנוח, את תאריך עריכת הצוואה וכן את פרטיהם של שני עדים אשר צפו במנוח בעת עריכת הצוואה.

צוואה בפני רשות – צוואה זו נערכת בפני רשות, כגון – שופט, דיין בבית דין דתי או רשם הירושה. במקרים כאלו, ניתן להקריא צוואה או למסור צוואה להפקדה.

צוואה שנערכת בעל פה
– צוואה זו, מכונה גם צוואת "שכיב מרע", משום שהיא יכולה להיערך רק על ידי אדם גוסס, או אדם שמאמין שהוא גוסס. במקרה כזה, על המצווה להקריא בעל פה את צוואתו בפני שני עדים. לאחר מכן, על שני העדים לסור מיד לרשם הירושה ולהפקיד את זיכרון הדברים שערכו (אשר הם מחויבים לערוך). אם המצווה לא נפטר בתוך חודש לאחר הקראת הצוואה, אזי היא תבוטל מאליה. 

מה הדין בהיעדר צוואה?


כפי שתיארנו, ירושה יכולה להיערך או על פי צוואה, או על פי ירושה. אם אדם לא עורך צוואה, הרי שאז קיימת ברירת מחדל חוקית בחוק הירושה, בסעיף 10. ברירת המחדל החוקית, גורסת כי בהיעדר צוואה, יהיו יורשיו של מנוח – ילדיו (שיהיו זכאים למחצית מן העיזבון) וכן מי שהיה\הייתה בן\בת הזוג בחייו (גם בן\בת הזוג ייהנו ממחצית העיזבון). הדרך להתנות על ברירת המחדל החוקית, היא באמצעות עריכת צוואה. 

האם כדאי לערוך צוואה?

אנו סבורים, כי צוואה היא הביטוי החשוב ביותר לרצונו של אדם. כמו כן, צוואה לא פעם יכולה לחסוך מלחמות ירושה קשות, בין אנשים שסבורים כי הם זכאים ליהנות מפירות העיזבון. לכן, כדאי מאוד לערוך צוואה וכן להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון לשם כך. 

לסיכום:

אין אדם שלא ייתקל בדיני הצוואות והירושות בשלב מסוים בחייו. לכן, לנושא זה יש חשיבות רבה ומכאן המאמר שהצגנו. מעבר לכך, כדאי תמיד להיעזר בעורך דין משפחה, לשם קבלת ייעוץ פרטי.

יום רביעי, 4 באוקטובר 2017

ידועים בציבור

 
זוגות רבים פונים למשרדנו, כדי לברר את זכותם, בתור ידועים בציבור. ידועים בציבור הם בני זוג שחיים יחדיו ומקיימים משק בית משותף, כמו כל זוג נשוי. אכן, הסוגיה הנוגעת לידועים בציבור, היא סוגיה מעניינת, אשר עברה התפתחויות רבות מאוד במהלך השנים. לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נסביר מי הם ידועים בציבור, כיצד מגדירים ידועים בציבור וכן מהן הזכויות המוקנות להם. נסביר גם כיצד התפתח מוסד הידועים בציבור. כל זאת – לידיעתכן\ם ולנוחיותכן\ם, הגולשים והגולשות:

הערה - אין במאמר שלהלן תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך יש לפנות לעורך דין גירושין.

מי הם ידועים בציבור?

ידועים בציבור הם בעצם בני זוג רגילים, שייתכן שראיתם היום בבית קפה או בקולנוע או בתור לביטוח לאומי. מדובר בבני זוג שאין במתכונת הזוגיות שלהם כל שוני, לעומת בני הזוג אשר נישאו במדינת ישראל. במילים אחרות, ידועים בציבור, הם בני זוג אשר קשרו את גורלם איש עם רעהו, אך השוני היחידי ביניהם לבין זוגות נשואים, הוא, שידועים בציבור לא בהכרח ערכו מסמך רשמי. 

כיצד התפתח מוסד הידועים בציבור?

בעבר, מוסד הידועים בציבור לא היה מוכר במדינת ישראל, אך כיום – ישנם זוגות רבים שהם ידועים בציבור, כמעט בבחינת נורמה. במילים אחרות – מתכונת של זוגיות כידועים בציבור, היא מעשה של מה בכך כיום. אך עדיין נשאלת השאלה, מה גרם להתפתחותו של המוסד הזה, במדינת ישראל. הבה נמנה מספר גורמים:

הכפפת הנישואין והגירושין לדין הדתי – מדינת ישראל מאוד ייחודית בכל הנוגע לנישואין וגירושין, לאור העובדה שאלו נערכים בארץ, מכוח הדין הדתי שחל על בני הזוג. כלומר, זוגות יהודים יינשאו לפי דין תורה. זוגות נוצרים – לפי הדין הקנוני וזוגות מוסלמים – לפי הדין השרעי. אך מה הדין באשר לזוגות חד מיניים שאינם יכולים להינשא בארץ? ומה הדין באשר לזוגות בני דתות שונות, או כאלו שאינם מוכרים על ידי הרבנות כיהודים? ובכלל זה, מה עם זוגות שמטעמים אידיאולוגיים לא מעוניינים להינשא לפי הדין הדתי? ללמדנו, כי גורם אחד ועיקרי להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור, הוא הכפפת הדין הדתי בישראל, על דיני הנישואין והגירושין.

קדמה – אין ספק, שאם בעבר שינוי של מוסד הנישואין היה בבחינת "טאבו", הרי שכיום, בעידן המידע, הידע וההשכלה, הנישואין והתא המשפחתי עברו שינויים רבים. אם בעבר לא היה ניתן להביא ילדים מחוץ לנישואין, הרי שכיום נשים רבות יולדות באמצעות הפריה מלאכותית. ללמדנו, כי שינויים בתפיסת המשפחה, יצרו ופיתחו גם את מוסד הידועים בציבור. 

כיצד מגדירים ידועים בציבור?

כאמור, ידועים בציבור הם שני אנשים אשר חיים יחד בזוגיות ומקיימים משק בית משותף. כמו כן, מדובר בזוגות שאין במתכונת הזוגיות שלהם שוני מזוגות נשואים. עם זאת, כדי להגדיר ידועים בציבור, מבחינה משפטית, בית המשפט לרוב יבצע מספר מבחנים. הבה נציגם בקצרה:

מבחן קשירת הגורל – זהו בעצם מבחן, שבעיקרו – שכל ישר. אין כאן הגדרה ברורה במבחן קשירת הגורל, אלא שכשמו כן הוא: במסגרתו יבחן בית המשפט, על סמך "התבוננות על" על חיי השיתוף של בני הזוג, האם נראה כי מדובר בבני זוג אשר קשרו את גורלם יחדיו.

משק בית משותף – זהו אולי המבחן העיקרי. במסגרת המבחן הזה, בית המשפט יבחן האם בני הזוג מגדלים משפחה יחדיו, רכשו דירה יחדיו, משתפים ברכושם איש את רעהו ועוד.

מבחן חיצוני – המבחן החיצוני מתייחס לאופן שבו הסביבה רואה את בני הזוג. אם הסביבה כלל אינה מכירה בזוגיות, הרי שאז יש בכך אינדיקציה לכך שמדובר בבני זוג אשר "רק מבלים" יחדיו, לא כאלו שקשרו את גורלם וכך גם להיפך.

חשוב לנו להדגיש, כי אף אחד מהמבחנים שהזכרנו, אליהם יידרש בית המשפט, אינו מבחן הרמטי. כלומר, יתכן שבני זוג יתגוררו יחדיו, אך לא בהכרח יוכרו בתור ידועים בציבור. יכול להיות שבני זוג יסתירו את היותם בני זוג, אך עדיין יוכרו בתור ידועים בציבור. 

אילו זכויות מוקנות לידועים בציבור?

למעשה, בני זוג לא אמורים להיות מופלים וכך גם באשר לידועים בציבור. במהלך השנים הוכרו כמעט מלוא הזכויות שמוכרות לזוגות נשואים והותאמו לידועים בציבור. כל זאת, למעט אולי זכות אחת והיא האפשרות להינשא (כאשר קיימת מניעה מכוח הדין הדתי). מעבר לכך, תמיד כדאי להיעזר בעורך דין משפחה, במידה שאתם מעוניינים לבחון את זכויותיכם כידועים בציבור.