יום ראשון, 5 ביולי 2020

תביעת שלום בית


ביהדות, נישואין הם למעשה הפיכתם של שני אנשים, לתא משפחתי אחד. אך לצערנו, תחושת האחדות בנישואין עשויה לעיתים להתערער עם הזמן עקב סכסוכים או חוסר התאמה או סיבות אחרות. לעיתים, העניין מגיע עד כדי גירושין, כאשר אז - התא משפחתי עלול להתפרק.

מכאן, תכליתה של תביעת שלום הבית, היא לנסות למנוע את פירוק התא המשפחתי של בני הזוג ולהעמיד בפניהם את האפשרות להציל את חיי הנישואין ולשקם את מערכת היחסים שלהם. אך האפשרות הזו עשויה להתממש, כל עוד לפחות אחד מבני הזוג אכן מעוניין בכך. עם זאת, לא ניתן לכפות על בני זוג לחיות יחדיו, שכן רצון לממש זוגיות, הוא בבחינת "דברים שבלב".

מכאן נשאלת השאלה: מהי תביעת שלום בית וכיצד תביעת שלום בית תורמת לשיקום הקשר הזוגי. כמו כן, במאמר זה, נציג את החסרונות של תביעת שלום בית. כל זאת, במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לנוחיותכן\ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

מהי תביעת שלום בית?

תביעה לשלום בית הינה תביעה הנכללת בתחום "ענייני נישואין וגירושין" ולכן היא מצויה בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני לפי ס' 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. תביעה לשלום בית מוגשת מול תביעת הגירושין של בן זוג אחד, על ידי בן זוג שני, במידה והוא מעוניין בשיקום הנישואין.

הסעד שתביעה לשלום בית עשויה להעניק וזאת במידה ובית הדין הרבני יענה לתביעה, הוא בעצם "תקופת ביניים" שמיועדת לתת לבני הזוג זמן, שבו יוכלו בני הזוג לעבוד על מערכת היחסים שלהם ובהתאמה לנסות למנוע את הגירושין. נציין, כי בית הדין יכול להציע מיוזמתו שלום בית בין הצדדים, אם השתכנע שהתהליך אכן יצליח. 

הקושי האינהרנטי בתביעת שלום בית

הקושי הטמון בתביעות לשלום בית, מתעורר כאשר צד להליך הגירושין, מסרב לקיים שלום בית. שהרי כפי שתיארנו, לא ניתן לכפות על עניינים שבלב. כך בהתאמה, כאשר צד להליך גירושין מסרב למלא אחר הוראות פסק הדין לעניין שלום בית, לא באמת ניתן לכפות עליו את ביצוע פסק הדין. אומנם, ניתן לראות בו כצד סרבן וחסר תום לב, מה שגם לעיתים עשוי להשפיע על זכאותה של אישה לקבלת מזונות אישה ובמקרים חריגים ניתן אף לקנוס צד שמסרב לקיים צו שיפוטי של בית הדין. אך למעשה, אי אפשר לכפות על אף אדם, לחיות עם בן/בת זוג, שהוא אינו מעוניין לחיות עמם.

קושי נוסף שטמון בתביעות לשלום בית, הוא העובדה שלא אחת בני זוג עושים שימוש בתביעות אלו, על מנת לעכב את תביעת הגירושין. כך לדוגמא, במצבים מסוימים מוגשת תביעת שלום בית, במטרה לבקש סעדים זמניים כמו צו עיכוב יציאה מן הארץ. 

מהו הסכם שלום בית?

הסכם שלום בית כשמו כן הוא, דהיינו - הסכם אשר נועד לשקם את הנישואין של בני הזוג ולמנוע את הגירושין. נעיר, כי בניגוד לתביעת שלום בית, הסכם לשלום בית הוא מהלך דו צדדי, כלומר, שני בני הזוג עורכים אותו וחותמים עליו מרצונם החופשי. מכאן, במידה ובני הזוג עורכים יחד הסכם לשלום בית, הרי שבית הדין יעניק תוקף להסכמה זו ויאפשר לבני הזוג את התקופה הנדרשת, לשם שיקום הקשר.

נעיר, כי הסכם שלום בית לרוב כולל שני חלקים. בחלק הראשון של ההסכם, יציינו בני הזוג את ההוראות שיחולו במסגרת הניסיון לשלום בית, כלומר הפעולות שייעשו לשם שימור הקשר. בחלק השני של ההסכם יכללו בני הזוג את הסוגיות הקשורות לגירושין. זהו החלק שיכנס לתוקפו כאשר הניסיון לקיום שלום הבית, לא יצלח.

חשוב לציין כי עריכת ההסכם הוא תהליך מורכב הן מבחינה רגשית והן מבחינה משפטית. אי לכך, מומלץ להיעזר בעורך דין משפחה ובעל ניסיון בניהול משא ומתן בין בני הזוג, לשם עריכת ההסכם לשביעות רצונם של בני הזוג. 

לסיכום

מצד אחד, תביעת שלום בית יכולה לתרום לשיפור מצבם של בני הזוג ומצד שני, בהיעדר רצון משותף של שני בני הזוג, אולי עדיף להימנע מהגשת תביעה לשלום בית. אך בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך הדין דיני המשפחה שיכוון את בני הזוג וימליץ להם כיצד לפעול, בהתאם לנסיבות הפרטניות הרלוונטיות אליהם.

יום ראשון, 28 ביוני 2020

גישור או גירושין - מה עדיף?


כל פגישת ייעוץ שלנו עם לקוח\ה המבקש\ת לברר את זכויותיה\ו לקראת הליך גירושין, כוללת את השאלה: האם ניתן להיעזר בגישור ולקיים משא ומתן עם הצד השני וכך לא להידרש לתביעת גירושין מורכבת, או שאולי עדיף לחתור לניהול הליך משפטי מלא וכך למצות את מלוא זכויותינו. לרוב, תשובתנו היא כי דרך הפשרה היא דרך חשובה וראויה, למרות שיש מקרים שבהם אין לה היתכנות. יצוין שבשנים האחרונות האפשרות לקיים משא ומתן באמצעות סיוע של צד שלישי (מגשר), הפכה לשכיחה יותר ויותר במסגרת הליכי גירושין.

במאמר שלהלן נסביר מהי תביעת גירושין ומהו הליך גישור. נסביר גם מהם היתרונות והחסרונות בהעדפת הגישור על פני הליך הגירושין ולהיפך. כל זאת - לנוחיותכן\ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

מה כולל הליך גירושין?

במדינת ישראל, הליך גירושין הוא הליך מורכב, יחסית, משתי סיבות. הסיבה האחת היא כפיפות ענייני הנישואין והגירושין לדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. זהו הדין בהתאם חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953. המשמעות היא שבני זוג המבקשים להתגרש, ייאלצו לעשות כן באמצעות ניהול תביעה בבית הדין הרבני. לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בענייני נישואין וגירושין באופן בלעדי, אך לבית הדין יש גם סמכות לעסוק בתביעות מזונות ילדים, כאשר סמכות זו מקבילה לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. מכאן אנו מגיעים לסיבה השנייה למורכבותם של הליכי הגירושין בארץ, שהיא קיומה של ערכאה משפטית נוספת בתחום דיני המשפחה, שהיא בית המשפט לענייני משפחה. כאמור, לבית משפט זה יש סמכות לעסוק בכל ענייני המשפחה, למעט – נישואין וגירושין.

היכן המורכבות המתוארת עולה ביתר שאת? במקרים שבהם אדם מגיש תביעת גירושין שכורכת גם תביעה למשמורת ילדים ורכוש, שאלו נושאים שבית הדין הרבני לא מוסמך לדון בהם, אלא במקרה של תביעה כרוכה. התנהלות זו יוצרת מרוץ סמכויות בין בית המשפט לענייניי משפחה לבית הדין הרבני. במקרים הפוכים, עשוי להיווצר מצב שבו מתנהלת תביעת גירושין ועוד תביעות נפרדות לרכוש, מזונות ומשמורת ילדים בבית המשפט לענייני משפחה. כל תביעה כזו דורשת זמן ועולה ממון רב.

לשם השלמת התמונה, נעיר כי הליך גירושין לא כולל רק את תביעת הגירושין, אלא גם תביעה למשמורת ילדים, אשר במסגרתה יש להכריע לגבי אופי המשמורת על הילדים המשותפים וכן ענייני מזונות, שהם תשלומים חודשיים המוטלים על האב, לצורך הבטחת קיום בסיסי לילדיו. בנוסף, הליך הגירושין כולל גם את ענייני חלוקת הרכוש בין בני הזוג. לאחר כל אלו, גם קיימת תביעת גירושין לגופה, אשר בסופה יינתן גט.

בשולי הדברים נעיר, כי מצד אחד ניתן לקיים הליכי גירושין מורכבים ותביעות רבות. מצד שני, בני זוג תמיד יכולים לחתור לפשרה ולערוך הסכם גירושין אשר יכלול את כל היבטי הגירושין.

מהו הליך גישור?

כאמור, אפשרות אחת לנהל הליך גירושין, היא באמצעות התדיינות משפטית. דרך אחרת היא להיעזר במגשר גירושין מיומן, שבמקצועו הוא גם עורך דין דיני משפחה. מגשר, בניגוד לשופט, תפקידו לפייס בין בני הזוג ולהביא אותם לידי הידברות. מטרתה של אותה הידברות היא הגעה להסכם גירושין סופי, אשר ימנע את ההליכים המשפטיים המורכבים והיקרים.

חסרונות ויתרונות - הליך גישור או הליך גירושין?

נתחיל ביתרונות: הליך גישור הוא הליך מהיר בהרבה, לעומת הליכים משפטיים בארץ שנמשכים זמן רב. הליך גישור נקבע בהתאם ללוח הזמנים והרצון של בני הזוג. הליך גישור נערך באווירה אינטימית, בניגוד להליך משפטי שתכליתו היא הכרעה בבחינת "ייקוב הדין את ההר". הליך גישור גם זול בהרבה מאשר הליכים משפטיים, שגוזלים זמן רב, אנרגיה וכמובן תשלום לעורכי דין והוצאות משפט.

נעבור לחסרונות: ישנם מקרים שבהם בני זוג אינם מסוגלים לקיים ביניהם דו שיח, בין אם בשל התערערות היחסים ובין אם בשל התעקשות. לכן, לעיתים הליך גישור אינו אפקטיבי ועשוי לסבך את ההליך ולהאט אותו. חיסרון נוסף נוגע לעובדה שלעיתים אין באמת מקום להתפשר. יש מקרים שבהם צד אחד צודק במאת האחוזים ולכן אין לו סיבה להתגמש או להתפשר.

נעיר כי רשימת היתרונות והחסרונות עוד ארוכה, אך לא נרחיב מעבר לכך במסגרת מאמר זה.

לסיכום

הליך גירושין הוא הליך מורכב ויקר. אין ספק שלהליך גישור במסגרת הגירושין יש יתרונות רבים. אנו סבורים שתמיד כדאי לבחון אפשרות לקיים הליך גישור במהלך הליך הגירושין, אך חשוב לעשות כן לאחר ייעוץ משפטי מעורך דין משפחה מיומן ובהמלצה זו – נסיים.

יום שלישי, 12 במאי 2020

פירוק שיתוף


פירוק שיתוף, הוא מונח שמתקשר אצל רבים מאתנו, לסיטואציה של שני שותפים עסקיים שמבקשים למכור או לפרק את העסק המשותף שלהם. אכן, כאשר שותפים מבקשים "להיפרד", הם בדרך כלל "יפרקו את השותפות ביניהם", באמצעות הסכם, או במקרים חריגים יותר, באמצעות הליך משפטי אשר יסדיר בסופו של יום את הזכויות המשפטיות של כל אחד מהם. במקביל, פירוק שותפות הוא גם מונח שנוגע לבני זוג, המחזיקים יחדיו בדירת מגורים משותפת. בעת פרידה, בני הזוג יצטרכו גם לפרק את השותפות שלהם בדירת המגורים.

מכאן עולה השאלה: מהו פירוק שותפות בין בני זוג? מה צריך לדעת בנושא? ועל מה חשוב לשים דגש? על כך, במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים:

נעיר, כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ומומלץ לפנות למשרדנו. 

פירוק שותפות - דין ומעשה:

המציאות מלמדת, שבעת נישואין ובמהלכם, בני הזוג צוברים רכוש משותף מגוון, החל מרכבים, קרנות פנסיה, חסכונות, דירת מגורים ולעיתים אפילו דירות כהשקעה. אך בעת גירושין, נשאלת השאלה: כיצד יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג? לא נרחיב באשר לחלוקת רכוש משותף, שכן זהו נושא נפרד. אך באשר לדירת המגורים, אין ספק כי בני הזוג הם שותפים לדירה, כאילו היו הם שותפים "עסקיים" בנכס או עסק מסוים. לכן, בעת פרידה, בני הזוג יכולים לערוך חלוקת רכוש משותפת וכך ייעשה לפי דין. הדין הוא כי הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק באופן שווה.

עם זאת, בכל הנוגע לדירת המגורים, מה הדין במקרה שבו בן זוג אחד רוצה למכור את דירת המגורים ובן הזוג השני מסרב (דהיינו – מבקש להתגורר בדירה)? במקרה כזה, יש צורך לפנות לאפיק של פירוק שותפות. כלומר, לא חלוקת רכוש סטנדרטית, אלא פירוק שיתוף באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט. אין ספק, כי במקרה שבו בן זוג אחד מסרב למכור את דירת המגורים, הרי שבן הזוג השני למעשה נכנס למעין "מיטת סדום", מאחר ואין לו אפשרות למכור את הדירה ובוודאי שלא יהיה רוכש לדירת מגורים שבה מתגורר אדם שיש לו זכות למחצית מהדירה.

לכן, הדין הרלוונטי במקרים כאלו, בא לידי ביטוי דווקא בחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") ולא מכוח החוקים המסדירים את דיני המשפחה. חוק המקרקעין קובע כי מי ששותף לנכס מקרקעין, יהיה רשאי בכל עת לבקש ולפרק את השותפות במקרקעין. כך גם כאשר מדובר בבני זוג. הדין במקרה כזה הוא זהה: בן זוג שהוא שותף לנכס מקרקעין, רשאי לבקש את פירוק המקרקעין, גם במקרה שקיים סירוב מטעם בן הזוג השני. נדגיש כי תנאי לפירוק שותפות בין בני זוג במקרקעין, הוא ששני בני הזוג, רשומים ברשם המקרקעין, בתור הבעלים. 

סמכות בית המשפט בתביעה לפירוק שיתוף:

כאשר בני זוג מבקשים להתגרש וכפועל יוצא לפרק את השותפות שלהם בדירת המגורים (או במילים אחרות – במקרקעין), הרי שעל בן הזוג המבקש את הפירוק, להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. ככלל, בית המשפט יורה על מינוי של כונס נכסים לדירת המגורים. בסמכותו של כונס הנכסים, למכור את הדירה ואת שכרו הוא יקבל כאחוזים מהסכום שיתקבל ממכירת דירת המגורים. בית המשפט גם יכול להורות על דיור חלופי לתקופה, עד למכירת הדירה ולאחריה. עוד נעיר, כי תביעות לפירוק שותפות אינן תביעות פשוטות, בוודאי שלא מבחינה רגשית, אך גם מבחינה משפטית. לכן – כדאי לפנות לעורך דין דיני משפחה – לשם סיוע וייצוג הולם. 

פירוק שיתוף - יתרונות וחסרונות:

מניסיוננו כעורכי דין משפחה, לתביעות פירוק שיתוף יש יתרונות וחסרונות. היתרון המהותי, הוא כי מדובר בהליך מהיר יחסית, שלא בוחן את זכויות הצדדים ומחלוקות נוספות (למעט את זכותם של בני הזוג בדירה). כמו כן, מדובר בהליך שמאפשר לבני הזוג לקדם את מכירת הדירה ומונע סרבול של הליך הגירושין. מנגד, החיסרון בתביעה לפירוק שותפות, הוא עצם הפגיעה ביחסים בין בני הזוג והעובדה שיש לדאוג גם לדיור חלופי לבן הזוג שמתגורר בדירה, לרבות לילדיהם המשותפים של הילדים. אנו סבורים כי תמיד כדאי לחתור לפירוק שותפות בהסכמה ובכך להימנע מהליך משפטי מורכב. 

לסיכום:

תביעה לפירוק שותפות – נועדה להסדיר את חלוקת הדירה המשותפת של בני הזוג. מדובר בהליך נפרד ומקביל להליך הגירושין. אנו ממליצים להיעזר בעורך דין משפחה, במסגרת תביעה לפירוק שיתוף.