צו ירושה

ניתן לרשת רכוש של נפטר, בשתי דרכים מוכרות בחוק הישראלי. דרך אחת, היא באמצעות צוואה שנכתבה עוד בחייו של המנוח. הדרך השנייה, בהיעדר צוואה, הינה ירושה על פי חוק. במאמר שלהלן, נסביר מהי ירושה על פי חוק וכיצד ניתן לממש ירושה על פי חוק.

איזה חוק מסדיר את דיני הירושות והצוואות?

החוק העוסק בדיני הצוואות והירושות במדינת ישראל, נקרא "חוק הירושה, התשכ"ה- 1965". חוק הירושה מגדיר מהי צוואה, כיצד עורכים צוואה, מי רשאי לערוך צוואה ובאילו תנאים. במקביל, חוק הירושה קובע מה הדין בהיעדר צוואה, כלומר: מי היורשים על פי דין ומה הדין בעת מותו של אדם, בכל הנוגע למימוש עזבונו (עיזבון הוא כל הנכסים שהותיר המנוח ליורשיו). חוק הירושה אף מתווה את סמכויותיהם של רשם הירושה וכן של בית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לירושות ולצוואות. 

מהי ירושה?

סעיף 1 לחוק הירושה קובע, כי עם מותו של אדם, עזבונו עובר ליורשיו. כמו כן, סעיף 2 בחוק הירושה קובע, כי היורשים יכולים להיות יורשים על פי צוואה או יורשים על פי דין (דהיינו: בהיעדר צוואה). 

מי כשיר לרשת?

כאמור, אדם אשר נפטר, מוריש את עיזבונו לנהנים מהצוואה או ליורשיו על פי חוק הירושה. עולה גם השאלה: מי "כשיר" או "רשאי" לרשת עיזבון? התשובה לכך נמצאת בסעיף 3 לחוק הירושה, הקובע, כי כל אדם שהיה בחיים, רשאי לרשת אדם אחר. כמו כן, גם אדם שנולד 300 ימים לאחר מותו של אדם (למשל: בנו שנולד לאחר מותו), כשיר לרשת, בהתאם לחוק הירושה. בהתאם לחוק הירושה, גם תאגיד כשיר לרשת אדם, בנסיבות מסוימות. 

מי לא כשיר לרשת?

ישנן סיטואציות מוגדרות בחוק הירושה, שבהתקיימן לא יהיה רשאי אדם לרשת אדם אחר. למשל, אדם אשר גרם למותו של המוריש במתכוון או ניסה לעשות כן, לא יהיה רשאי לרשת אותו, בבחינת "אין לתת לאדם ליהנות מפרי עוולתו". לעומת זאת, במידה ואדם ניסה לגרום למותו של מוריש במתכוון, אך המוריש מחל לו על כך בכתב, הוא יהיה רשאי לרשת את אותו מוריש. גם אדם אשר העלים או זייף צוואה של מוריש, לא יהיה רשאי לרשת מנוח שנפטר. למען הסר ספק נעיר, כי חוק זה רלוונטי לכל קרבה משפחתית. 

מהי צוואה?

למעשה, צוואה היא הוראה הניתנת ע"י אדם עוד בחייו, אשר במסגרתה הוא "מצווה" מה ייעשה ברכושו או בגופו עם מותו. צוואה יכולה להיערך בכתב או בפני עדים או בפני רשות או בעל פה (על כך ישנם מספר סייגים קפדניים). כמו כן, צוואה צריכה להיערך ע"י האדם המצווה בלבד. במאמר זה, לא נתמקד בצוואות, אלא רק בדין החל על יורשים על פי דין.

מהי ירושה?

במידה ואדם נפטר והותיר אחריו צוואה תקינה – אזי הוראות הצוואה תחייבנה את הנהנים מפירות העיזבון. לעומת זאת, במידה ואדם נפטר אך לא הותיר אחריו צוואה, אזי תחול הוראת סעיף 10 לחוק הירושה, לפיה היורשים על פי דין יהיו בן או בת הזוג של המנוח וכן ילדיו באופן שווה. נעיר, כי בת הזוג (או בן הזוג) של המנוח זכאית מכוח חוק הירושה לרשת את כל הרכוש המשותף שצברה עם בן זוגה המנוח, לרבות רכב ששימש את שני בני הזוג. כך שהדין המתייחס לחלוקת העיזבון, נוגע לשאר העיזבון במידה והוא לא מוגדר כ"רכוש משותף" שהיה בבעלות בן הזוג המנוח ואלמנתו.

במידה ונפטר אדם שלא הותיר ילדים עם מותו, אלא רק בן או בת זוג, אזי בן או בת הזוג יירשו את כל העיזבון. במידה ונפטר אדם ערירי, אזי עיזבונו יועבר למדינת ישראל. 

כיצד מממשים ירושה?

במידה ואדם נפטר, ללא צוואה, הרי שלצורך מימוש עיזבונו יש לקבל "צו ירושה". כדי לקבל את הצו, יש להגיש בקשה לרשם הירושה. במסגרת הבקשה, יש גם לערוך פרסום בתפוצה יומית למשך תקופה, לציון העובדה שהוגשה בקשה למתן צו ירושה. מטרת הפרסום היא: ליידע את הציבור על כך שהוגשה בקשה למתן צו ירושה ובכך לאפשר לצדדים שלישיים להתנגד למתן צו הירושה.

במידה והוגשה התנגדות למתן צו הירושה ע"י גורם שלישי, אזי יורה רשם הירושה על העברת הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה. במידה ולא הוגשה התנגדות, אזי יורה רשם הירושה על מתן צו ירושה כדין. לאחר שהתקבל צו ירושה, יהיה ניתן לממש את כל רכושו של המנוח.