יום רביעי, 15 בפברואר 2017

עילות לגירושין

כמו בכל תביעה משפטית, גם תביעת גירושין היא תביעה אשר יש להוכיח בפני בית הדין. אך כיצד מוכיחים את תביעת הגירושין? אילו טענות יכול הטוען לטעון, כדי לשכנע את דייני בית הדין לקבל את תביעתו? אותן טענות מתבססות על מספר עילות גירושין המוכרות במשפט העברי. נסקור את חלקן העיקרי במאמר שלהלן, אשר נכתב לנוחיות הגולשים והגולשות, כדלקמן:

כיצד מתנהל הליך גירושין?

דיני הגירושין והנישואין בישראל כפופים לדין הדתי-אישי שחל על אזרחיה. עוד בימי המנדט הבריטי, הוחל בארץ ישראל החוק הנקרא "דבר המלך במועצתו", אשר העניק לכלל בני הדתות בארץ את הסמכות הבלעדית לעסוק בשפיטה בענייני האישות. ללמדנו, שכבר אז היו קיימים בארץ בתי דין דתיים, בין אם מדובר בבתי דין יהודים, מוסלמים או נוצרים. גם בימינו, "דבר המלך במועצתו" עדיין רלוונטי לשאר בני הדתות בארץ. אי לכך קיימים בתי דין שרעים (השופטים לפי הדין המוסלמי), בתי דין נוצרים ובתי דין דרוזים. באשר ליהודים, בשנת 1953 חוקקה הכנסת את חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. חוק זה קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו על פי דין תורה - כך שחוק זה החליף את "דבר המלך במועצתו" לגבי יהודים אזרחי ישראל.

כלומר: כאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש או להינשא בישראל, עליהם להינשא בהתאם להוראות ההלכה היהודית בבית הדין הרבני. חשוב להדגיש כי בית הדין הרבני הוא בית דין דתי: דייניו אינם שופטים רגילים, אלא רבנים המוסמכים לרבנות, בעלי בקיאות בהלכה היהודית. תביעת גירושין בבית הדין הרבני נדונה בפני שלושה דיינים, כאשר על החלטת בית הדין (האזורי) הרבני, ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול בירושלים.

תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. מי שמגיש תביעת גירושין צריך להוכיח את תביעת הגירושין. בעת הגשת התביעה, על מבקש הגירושין להציג כתב תביעה הכולל פירוט עובדתי היוצר לכאורה את עילת התביעה. בעת הגשת תביעת גירושין, על מבקש הגירושין לשאת בתשלום אגרה. תביעת גירושין כוללת הצגת ראיות לבית הדין הרבני, עדויות של הצדדים וכן סיכומים. במידה ובית הדין השתכנע כי הוכחה עילת הגירושין, אזי הוא יורה על סידור הגט.

אך מהן עילות הגירושין הקיימות? נדגיש כי עילות הגירושין הן עילות המוגדרות בהלכה היהודית, כדלקמן: 

עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי-עברי:

קודם כל נדגיש כי עילות הגירושין שנציג הן תמונה חלקית. בנוסף, חשוב לדעת שיש עילות גירושין שרלוונטיות לגבר ולא לאישה וכך גם להיפך. ישנן גם עילות גירושין שהן משותפות, כלומר: שני הצדדים רשאים להעלותן. כדלקמן:

מום גופני: טענה זו מתייחסת לסיטואציה שבה לאחד מבני הזוג יש מום גופני שמונע מבני הזוג לקיים יחסי אישות. אך נדגיש כי מדובר בטענה שניתן להעלות רק במקרים שבהם עוד לפני הנישואין לא היה ידוע על קיומו של המום. מדובר בטענה ששני בני הזוג יכולים להעלות.

עילת בגידה: טענה זו רלוונטית רק לגבר כלפי האישה. בגידה, כשמה כן היא: אישה נשואה (דהיינו: "אשת איש") אשר קיימה יחסי אישות עם גבר אחר. אישה כזו מוכרת על פי ההלכה בתור "אישה שזנתה תחת בעלה". בין היתר, המשמעות היא כי ילד שייוולד לאישה כתוצאה מהבגידה - יוכר בתור ממזר (כלומר: פסול חיתון לדורות). הבעל, במקרה של אישה שזנתה, מחויב לגרש את האישה, כאשר האחרונה לא תהיה זכאית לכתובתה ולמזונותיה (כלומר: למזונות אישה. מזונות ילדים לא ייפגעו במקרים כאלו). משום שמדובר בטענה קשה מאוד, בגידה יש להוכיח ברמה גבוהה, באמצעות שני עדים שהיו עדים למעשה.

מעשה כיעור: מעשה כיעור הוא טענה שהגבר יכול לטעון כלפי האישה. טענה זו מתייחסת למקרים שבהם האישה מתנהגת לכאורה בצורה לא ראויה, למשל: מתרועעת עם גברים בפרהסיה וכו'. בניגוד לעילת בגידה, הבעל רשאי לסלוח על מעשה כיעור והוא לא מחויב לגרשה.

טענת אי סיפוק מיני: על פי ההלכה היהודית, מוטלת על הבעל חובה לספק את אשתו מינית כאשר הכלל ההלכתי גורס כי "את כסותה ואונתה לא יגרע". טענה זו גם רלוונטית לאישה. כך שטענה של אי קיום יחסי אישות, מוכרת בתור עילת גירושין. 

לסיכום:

ישנן עילות גירושין נוספות בדין הדתי-עברי, אך קצרה היריעה מלפרט את כולן. כדי להתגרש יש להוכיח קיומה של עילת גירושין ולכן בכל מקרה חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי, לשם ליווי וייצוג במסגרת תביעת הגירושין.