יום רביעי, 25 באפריל 2018

משמורת משותפת

 
כאשר בני זוג נפרדים ומנהלים הליך הגירושין, ישנו צורך הכרחי ומנדטורי, בהסדר מוסכם הנוגע לאופי חייהם של הילדים המשותפים של בני הזוג ובפרט – למשמורת שתוטל על ההורים וההסדרים הנוגעים לה. מאחר ובהליך הגירושין, בני הזוג מחליטים להיפרד, אזי גם אורח החיים המשותף, תחת קורת גג אחת, מגיע לסיומם. לכן, במידה ולבני הזוג ישנם ילדים משותפים, צריך לערוך ולקיים  הסדר בנוגע למקום מגוריהם של הילדים.

הדין קובע כי עד גיל מסוים, הילדים יישארו בחזקת ובשמירת האם, אך כאשר הילדים יגיעו לגיל העשרה, הם יוכלו להחליט בעצמם היכן הם מעדיפים לגור, או לכל הפחות, דעתם תקבל משקל רב יותר במסגרת שיקוליו של בית המשפט הרלוונטי לענייני משמורת ילדים.

נוסיף כי המשמורת על הילדים, כרוכה בדאגה למקום מגורים ראוי, לחינוכם, גידולם ולכל צרכיהם. לעיתים, ישנם הורים שמתקשים לעשות זאת לבד ולכן, במקרים מסוימים, הם לא יוכלו לקבל את המשמורת על הילדים. במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק בהגדרת המושג "משמורת משותפת" וכן נציג את הערכאות הרלוונטיות לעניין זה. 

מהי משמורת ילדים?

המונח משמורת הנוגע לילדים, הינו הסדרי ראייה של ילד אשר הוריו חיים בנפרד, כלומר, התגרשו. הליך הגירושין שואב רגשות מעורבים משני בני הזוג, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבני זוג שיש להם ילדים משותפים. כמו כן, מונח משמורת ילדים הינו פרי הפסיקה וזאת כדי לבצע הבחנה ברורה בין המונח המשפטי הפורמאלי – "אפוטרופוס" למונח המוכר יותר – משמורת. בעוד אפוטרופוס מגדיר את האחראי מבחינה משפטית על קטין, המונח משמורת ילדים מגדיר את האדם האחראי למחייתו של הילד, לצרכיו ולשלומו היומיומי. מבחינת אפוטרופסות, שני ההורים – לפי דין – הם האפוטרופוסים הטבעיים לילדיהם, אך הם לא בהכרח המשמורנים המלאים על ילדיהם.

זאת ועוד, חזקת הגיל הרך קובעת כי ילדים עד גיל 6, ישהו בחזקת האם באופן כמעט אוטומטי, אך כמובן שבמקרים חריגים, שבהם האם, מסיבות כאלו ואחרות, אינה יכולה לשמש בתור "הורה משמורן", יפעל בית המשפט לטובת הילד ויאפשר לאב לקבל את המשמורת על הילד. אך מקרים אלו הם החריג ולא הכלל.

חשוב לדעת כי אפשרויות משמורת הילדים, מתחלקות לשתי דרכים עיקריות: משמורת משותפת, שבה נעסוק בהמשך וקיומם של הסדרי ראייה. הסדר הראייה הוא מצב שבו אחד ההורים מקבל את המשמורת על הילדים ואילו להורה השני נקבעים הסדרי ראיה קבועים, שבהם יראה את ילדיו.

מהי משמורת משותפת?

משמורת משותפת הינו הסדר חדש יחסית, לפיו – המשמורת ניתנת לשני ההורים, יחדיו. לכן, זמנם של הילדים יחולק שווה בשווה בין ההורים. נסביר: לילדים ייווצרו שני בתים שבהם ישהו באופן שווה. למעשה, המשמורת המשותפת יוצרת מעורבות מלאה של שני ההורים בחיי ילדיהם. המשמורת כוללת דאגה למקום מגורים ראוי וכן דאגה לצרכיו של הילד, חינוכו וגידולו בדרך מכובדת ומחונכת.

משמורת משותפת, היא דבר יחסית חדש במציאות המודרנית. כמובן שהיא מקוימת כבר שנים רבות, אך כיום היא פועל יוצא של שינוים חברתיים, שרואים בתא המשפחתי כתא שוויוני בין ההורים. מאחר ומדובר בהסדר חדש יחסית, המטיל אחריות מלאה על שני ההורים, להתנהלות היומית של ילדיהם, ברור כי תהיה התייחסות חדשה גם לעניין המזונות. בעבר, תשלום המזונות היה מוטל על האב, בין אם המשמורת הייתה משותפת ובין אם היו הסדרי ראייה, דבר שלעיתים גרם לקושי ונטל כלכלי על האב, שדאג למחיית ילדיו ובו זמנית שילם מזונות.

כיום, בכל הנוגע למזונות במשמורת משותפת, כדאי לדעת כי פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון, יצרה הסדר חדש: מעתה, תיערך חלוקת מזונות בצורה הגונה בין שני הצדדים וזאת תוך התייחסות ממשית לגובה השתכרותם של בני הזוג, על מנת למנוע סיטואציה הכופה על צד אחד תשלומים מעבר ליכולתו הכלכלית.

כמו כן, הסדר המשמורת המשותפת עורר שיח רב בקרב הציבור. יש האומרים שהמשמורת מטיבה עם הילד ואכן "טובת הילד" נראית לעין, בזמן ששני ההורים מעורבים בצורה ממשית בחיי הילדים. לעומת זאת, יש הגורסים כי המשמורת המשותפת גורמת לבלבול רב ולקרקע "לא יציבה" לילד, שכן בכל פעם עליו לעבור בין בית לבית ולהסתגל למקומות שונים. כמובן שאנו לא נכריע במחלוקת, במסגרת המאמר הזה.

הערכאה הרלוונטית:

ישנן שתי ערכאות רלוונטיות העוסקות בכל הנוגע למשמורת הילדים. באופן טבעי, בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה הרלוונטית בנושא משמורת הילדים. עם זאת, במקרים חריגים שלא נעמוד עליהם עתה, גם בית דין דתי יכול לעסוק בענייני משמורת. מעבר לכך, תמיד כדאי להיעזר בעורך דין משפחה. 

יום חמישי, 15 במרץ 2018

נישואין אזרחיים

 
מוסד הנישואין במדינת ישראל מושתת על הדין העברי–ההלכתי, דהיינו – פסיקותיו של בית הדין הרבני מתבססות על הלכות יהודיות קדומות, שלעיתים מעוררות מחלוקות ושיח בחברה. במילים אחרות – זוג יהודי שחי בישראל, שמחליט לקדם את מערכת יחסיהם ולמסד אותה, נאלץ לעשות זאת ברבנות וזאת בשל הסיבות שהוצגו לעיל. לפיכך, נישואין אזרחיים מהווים במקרים רבים אלטרנטיבה לדין הדתי במדינה וכן מספקים מענה לזוגות שאינם מעוניינים להתחתן בכפוף לדין הדתי, או לחילופין, לזוגות שנתקלים בקשיים להינשא בשל איסורים, כמו לדוגמא: במקרה שבו אחד מבני הזוג אינו יהודי, נשואי גרושה לכהן וכדומה.

במאמר שלהלן, נסקור תחילה מהו הדין במדינת ישראל וכן מהי האלטרנטיבה החלופית, דהיינו, נישואין אזרחיים ובמה שונה הליך זה מהליך הנישואין הדתי. כל זאת נכתב לנוחיותכם/ן, קוראים וקוראות, אך נבקש להעיר כי אין לראות במאמר זה כתחליף לייעוץ מקצועי עם עורך דין מומחה בדיני המשפחה. 

הדין האישי בישראל:

בית הדין הרבני הינו הערכאה המשפטית הרלוונטית ליהודים ולו הסמכות הבלעדית לעסוק בכל הנושאים הקשורים להליך הנישואין והגירושין. את סמכותו שואב בית הדין מתוקף חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). מאחר ובית הדין הרבני פועל בהתאם להלכה היהודית, אזי עיקרון העל של בית הדין, הוא שמירה על יחסי הנישואין ושלום בית. ההלכה היהודית מתווה דרך לזוגות הנישאים, תוך אמונה כי בסיסה של כל זוגיות מושתת על ערכים, כבוד, אמונה והרמוניה. לפיכך, בכל מקרה של הליך גירושין, יפעל בית הדין הרבני קודם כל לשלום בית, כאשר מתן הגט הוא למעשה האפשרות האחרונה שעומדת בפניו.

בית המשפט לענייני משפחה - ערכאה מקבילה:

כאמור, הסמכות לעסוק בדין האישי–דתי, מוקנית לבית הדין הרבני, אך כאשר מדובר בנושאים נלווים, הקשורים לדין האישי, כמו השלמת התא המשפחתי, אפוטרופסות, יחסים בין בני זוג, מזונות, משמורת ילדים, חלוקת רכוש ועוד, קיימת ערכאה מקבילה, שגם לה יש סמכות לעסוק בנושאים אלו. נחזור ונדגיש, כי הסמכות לעסוק בהליך הנישואין והגירושין, מוקנה אך ורק לבית הדין הרבני.

הערכאה המקבילה נקראת בית המשפט לענייני משפחה. למעשה, היכולת לדון בנושאים נלווים בשתי ערכאות שונות, יצרה מעין "מרוץ סמכויות" בין בני הזוג. החוק מאפשר לפתוח בדיון ולנהל את הדיון בערכאה שאליה פנו ראשונה. לכן, כל אחד מבני הזוג ממהר לפתוח את התיק בערכאה הרלוונטית העדיפה עבורו, לעיתים תוך מחשבה עתידית על תוצאות הדיון, שכן בית הדין הרבני פועל על פי ההלכה היהודית ואילו פסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה נראות ליברליות וחדשניות יותר. 

נישואין אזרחיים - הכיצד?

ישנם זוגות שמעוניינים להינשא, אך נתקלים בקשיים ומחסומים דתיים, מכיוון שהדת היהודית אוסרת עליהם להינשא, למשל: זוגות שאחד מהם אינו יהודי, או כהן המעוניין להינשא לגרושה, או זוגות חד מיניים וכדומה. לשם כך, קיים אפיק שנקרא "נישואין אזרחיים".

נעיר כי לאלטרנטיבת הנישואין האזרחיים, יוכל לפנות כל זוג שרק יחפוץ בכך. אך באותה נשימה, נדגיש כי אין בישראל נישואין אזרחיים, אלא שנישואין אזרחיים הם בעצם נישואין שנערכים במדינה זרה. נישואין אזרחיים הם נישואין רישומיים, אשר מזכים את בני הזוג באותן הטבות וזכויות החלות על זוגות נשואים. ראשית, יש להכיר כי נישואין אזרחיים אינם מתקיימים במדינת ישראל ולכן בני הזוג יאלצו לצאת אל מדינה שבה מוכר הליך הנישואין האזרחיים. לאחר מכן, בני הזוג ישובו לארץ ויוכלו להירשם במשרד הפנים כזוג נשוי לכל דבר ועניין. כיום, ישראלים רבים טסים להינשא במדינות כגון – קפריסין (בשל הקרבה), צ'כיה וקנדה (שמתירה גם נישואין חד מיניים).

נישואין אזרחיים לחד מיניים?

בעבר, נישואין שנערכים במדינה זרה, של זוגות חד מיניים, לא הוכרו בישראל ופקידי משרד הפנים סירבו לרשום זוגות אלו, אפילו שהנישואין שנערכו במדינה הזרה, נעשו לפי חוקיה של אותה מדינה. לאחר פסיקת בית המשפט העליון, הדבר הותר והוכר וכיום גם זוגות חד מיניים שנישאו כדין במדינה אחרת, יכולים להירשם בארץ כנשואים במשרד הפנים. 

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בהליך הנישואין האזרחיים, הצגנו את אופן ההליך וכן את הערכאות הרלוונטיות. נבקש להעיר כי לצד הנישואין האזרחיים, ישנם זוגות שמעדיפים לא להינשא כלל וגם בבחירה זו, יוכלו לזכות בכלל הזכויות והזכאויות, כמו של זוג נשוי. מקרה זה יקרא ידועים בציבור. כך או אחרת, נישואין הן דבר נפלא, בבחינת הסדרה פורמאלית של אהבה, אך לצד זאת, תמיד כדאי לדעת מה מותר ומה אפשר. לכן, כדי להכיר את כל הזכויות הקיימות המגיעות לכם, מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה לדיני המשפחה.

יום רביעי, 28 בפברואר 2018

זכויות הגבר בהליך גירושין

לעיתים, במסגרתו של הליך גירושין, מוצאים עצמם בני הזוג, מעבר לקושי הרגשי הטבעי הנלווה לפירוק היחסים, במעין "קרב משפטי", שבו כל האמצעים "כשרים" בדרך לרמיסת האחר ולהשגת עליונות בניהול תיק הגירושין, על כל הסתעפויותיו.

חלק מהאמצעים ה"מלוכלכים"  שבהם ישתמשו בני הזוג, יהיו שני קלפים חזקים, שעליהם הם ינסו לשחק. האחד, הוא תלונות שווא, בעיקר לגבי אלימות מכל סוגיה. השני הוא קלף המיקוח המוכר ביותר בהליך גירושין, שהוא "הילדים המשותפים". במאמר שלהלן, נסקור אילו תלונות שווא יכולות להתלוות להליך ומה ניתן לעשות בגינן. כמו כן, נסביר בקצרה על משמורת ילדים והסדרי ראייה ועל השינוי התקדימי במזונות ילדים, במקרים של משמורת משותפת. לאחר כל זאת, ניגע בנושא של זכויות הגבר במשפחה ובפרט בהליך הגירושין.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ של עורך דין לענייני משפחה. 

תלונות שווא:

תלונת שווא הינה תלונה המוגשת למשטרת ישראל, כאשר העובדות המובאות בה אינן נכונות ומגיש התלונה מודע לאי אמיתות הדברים. לצערנו, בתיקי גירושין לא מעטים, נתקלים בנשים, אשר מקבלות המלצות ממכריהן ומעורכי דין שונים, להגיש תלונה על הגבר שעמו הן נמצאות בהליך גירושין. התלונות לרוב תהיינה אודות אלימות במשפחה. כל זאת, לאור רצון החברה והמשפט, לגנות אלימות במשפחה. אגב, כפועל יוצא, התגובה לתלונה כזו תגרור בדרך כלל מעשים מיידים, גם אם לא בוצעה חקירה מעמיקה בעניין.

מכאן, שאישה יכולה להגיש תלונה על בעלה בגין אלימות ובו ברגע ייעצר בעלה ו/או יורחק מביתו ללא בירור מקדים. במידה ותדווח האישה על חשש מידי לחייה, יכול בית המשפט להוציא לטובתה צו הגנה או צו הרחקה כנגד הגבר, מביתו ואפילו מילדיו.

ללמדנו, כי במידה והוגשה נגדך תלונה שכזו ואין אמת בפרטיה, מומלץ לאסוף כמה שיותר ראיות המעידות על חפותך. לדוגמא: הקלטות על רצון לבצע פעולה שכזאת, עדים המכירים את יחסיכם הסבוכים, תיעוד של המקרה שבו טוענת האישה לאלימות ועוד. לאחר מכן, יהיה ניתן להגיש תביעה שכנגד וזאת כאשר יכירו בית המשפט והמשטרה כי מדובר היה בתלונת שווא. 

משמורת ילדים והסדרי ראייה:

כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים והשניים נמצאים בהליך גירושין, ימהר בית המשפט להגדיר ולהסדיר את מגוריהם של ילדיהם המשותפים. זאת בהתאם לטובת הילד ולשמירה על יציבות ומגורים סדירים. משמורת ילדים מוגדרת כמקום מגוריהם של הילדים ובחירת ההורה שיקבל החלטות יומיות בדבר הילד.

בישראל, בדרך כלל נהוגים שני סוגים של משמורת: משמורת בלעדית – ההורה אשר הילד ישהה במחיצתו, יוגדר "הורה משמורן". הוא זה אשר יקבל החלטות שבשגרה. ההורה השני יישאר אפוטרופוס טבעי של הילד, כאשר מדובר בהחלטות שנוגעות לעניינים של מה בכך. על ההורה שאינו משמורן, יחולו "הסדרי ראייה", שהם הסכמים משפטים המגדירים את המפגשים של ההורה עם ילדיו. הסכם זה יכול לעסוק בעניינים שנוגעים לימי המפגש, החל משעות, מקום הביקור ועד לתוכנו.

משמורת מסוג אחר, הינה משמורת משותפת – אשר במסגרתה, שני ההורים משמורנים ושהות הילד מתחלקת שווה בשווה בין הוריו. כלומר , לילד יהיו שני בתים ושני חדרים, אחד בכל בית של הורה. חשוב לציין כי בישראל חלה "חזקת הגיל הרך", אשר מגדירה באופן כמעט מוחלט, כי ילד מתחת לגיל 6, יישאר במשמורת אמו, דבר שהרגיז אבות רבים שרוצים לקחת חלק פעיל בגידול ילדיהם. זאת ועוד, נראה כי החלטות רבות מתקבלות בבתי המשפט בהתאם לחזקת הגיל הרך, גם כאשר מדובר בילדים גדולים מגיל 6. חשוב לדעת כי גם הגבר יוכל לדרוש משמורת על ילדיו ולבדוק אפשרות למשמורת משותפת. 

מזונות ילדים - פסיקה תקדימית (בע"מ 919/15):

מזונות ילדים הינם חובה של ההורים לכלכל את ילדיהם. כאשר מדובר בהורים שאינם גרים יחדיו, על ההורה שאינו משמורן, מוטלת החובה למזונות. לרוב מדובר בגברים. באופן שרירותי ולאחר עצימת עיניים במשך שנים, גברים אשר קיימו משמורת משותפת (כלומר, במחצית מהזמן ילדיהם שהו במחיצתם). שילמו, בנוסף לכלכלה בשגרה, מזונות ילדים לאם וזאת ללא בחינת משכורת האב, יכולתו והפערים הכלכליים בינו לבין האם. בפסיקה תקדימית מיולי 2017, נקבע כי כאשר מדובר במשמורת משותפת, תיבחן יכולת השתכרותם של הגבר והאישה ויוטלו המזונות באופן שוויוני, כאשר הנטל יתחלק בין האם לאב.

סיכום:

חשוב לזכור, כי בכל הנוגע לגירושין, ההחלטות הנלוות להליך, הן בעלות משקל כבד וחשיבות רבה. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, שיוכל לכוון את הליך הגירושין כולו ולהטיב עם הפונה, בהתאם לנסיבותיו האישיות.

יום שלישי, 6 בפברואר 2018

צו הרחקה

כאשר אדם מרגיש מאוים על ידי אדם אחר, לרוב הוא יפנה לתחנת המשטרה הקרובה לביתו, לשם הגשת תלונה פלילית. אך ניסיון החיים מלמד, שלא כל תלונה שמוגשת למשטרה בשל הטרדה או איום, תוביל בהכרח למעצר המטריד/המאיים/הפוגע ובשלב מאוחר יותר - להגשת כתב אישום. זאת ועוד, גם במידה ויעשו כן, מאסרו של אותו אדם אינו נמשך לעד.

לעומת זאת, ישנם מקרים שבהם אדם שמוטרד על ידי אחר, יוכל לפנות ישירות לבית המשפט, לשם הרחקת האדם המטריד. לאפשרות הזו, קוראים "הוצאת צו הרחקה או צו הגנה". במאמר שלפניכם/ן, נסקור: מהו צו הרחקה, מה החקיקה העומדת בבסיס הסמכות להורות על מתן צו כאמור, מהם ההבדלים בין צו ההרחקה לבין צו הגנה, באילו מקרים ניתן יהיה לבקש צו מסוג זה ומהו תוקפו של הצו.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ של עורך דין לענייני משפחה.

צו הרחקה - מהו:

צו הרחקה הינו צו הניתן על ידי בית משפט, המורה על הרחקת המאיים מקרבתו של המאוים ו/או יצירת כל קשר איתו. צו זה הינו צו שיפוטי ומחייב. הפרה של צו זה, מהווה עבירה פלילית עצמאית. כמו כן, הפרת הצו מקימה סמכות למעצר על ידי רשויות האכיפה, כלומר, משטרת ישראל.  צו הרחקה יכול להינתן במעמד צד אחד, האדם המאוים, שהוא מבקש הצו. אך גם כאשר צו הרחקה ניתן במעמד צד אחד, הוא יהיה מוגבל לזמן קצר, עד לדיון בנוכחות שני הצדדים. בשלב מאוחר יותר, לאחר שמיעת טענות הצדדים על ידי שופטי בית המשפט, יהיה ניתן להורות על ביטול הצו או על הארכתו. 

חקיקה רלוונטית:

צו ההרחקה יכול להינתן מכוח שני חוקים שונים, כדלקמן:

החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה"). חוק זה נועד להגן במצבים של אלימות (לרבות מילולית) במסגרת התא המשפחתי ולספק סעד מידי. צו הגנה, ניתן ע"י בית המשפט במקרים שבהם מקבל הצו, שהוא גם בן משפחה של מבקש הצו, נהג כלפיו באלימות, או ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין, או קיים חשש שאולי בן המשפחה מקבל הצו, עשוי לנהוג כלפי מבקש הצו באלימות, או אם מושא הצו נהג כלפי מבקש הצו באלימות מילולית והתעלל בו נפשית. צו הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה יהיה בתוקף לשלושה חודשים. ככלל, יוכל בית המשפט להאריך את תקופת הצו למשך חצי שנה. במקרים חריגים במיוחד, יוכלו להאריך את הצו לתקופה של עד שנתיים בסך הכל.

החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "חוק למניעת הטרדה מאיימת"). חוק זה מאפשר להוציא צו כנגד אדם שאינו בן משפחה, אשר מהווה מטרד. צו זה יינתן כאשר דורש הצו יתלונן כי אדם אחר מטריד ו/או מאיים עליו בצורה שמשבשת את התנהגותו ושגרת חייו. תוקפו של צו הרחקה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, הוא לחצי שנה. בית המשפט רשאי להאריך את תקופת הצו מספר פעמים ובמקרים חריגים, עד לתקופה של שנתיים בסך הכל. 

הדרך לקבלת צו:

במקרים הנמנים לעיל, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או בית משפט השלום, בבקשה למתן צו הגנה או צו הרחקה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת ואז, יצטרך הפונה להוכיח את החשש הקיים לביטחונו או החלופות הנדרשות למתן הצו. בין היתר, מדובר בפגיעה פיזית קודמת, חשש לפגיעה פיזית עתידית או התעללות נפשית קודמת ותכופה. במידה ובית המשפט יורה על מתן הצו, יש לקחת בחשבון כי מקבל הצו רשאי להגיש ערעור על ההחלטה. ערעור זה יוגש לבית המשפט המחוזי, בין אם הצו המקורי יוגש בבית משפט שלום או בבית משפט לענייני משפחה. 

סיכום:

צו הרחקה, כאמור, יכול להינתן בגין שלל נסיבות, כפי שפירטנו במאמר, בין אם מדובר בצו הגנה ובין אם מדובר בצו הטרדה מאיימת. אם ברצונך לבקש צו כזה עבורך, חשוב להיוועץ בעורך דין, אשר יוכל להסביר מהן ההשלכות במתן/קבלת צו מסוג זה ומהן סנקציות בגין הפרה ודרכי ערעור. כמו כן, במידה והצו המבוקש נוגע לבן משפחה, רצוי גם להיעזר בעורך דין משפחה, אשר יוכל לסייע בנושא זה וגם בכל ההיבטים המשפחתיים הרלוונטיים.

יום שני, 15 בינואר 2018

הורות משותפת

העולם המודרני צועד קדימה בצעדי ענק ונושא בחובו גם שינויים כבירים בתחומים רבים, בין אם בתחום המדעי, בתחום החברתי או בתחום המדיני. העולם המודרני יוצר גם שינוים טקטוניים גם בתחום דיני המשפחה. כך למשל, אם בעבר תפיסת המשפחה הייתה אב ואם, הרי שהיום תפיסת המשפחה היא ליברלית יותר. זוגות רבים מקיימים משפחה כידועים בציבור ואף יותר מכך – זוגות רבים בוחרים להקים משפחה בדרך של הורות משותפת.

כפועל יוצא, נשאלת השאלה: מהי הורות משותפת? מה כדאי לדעת עליה וכיצד מממשים אותה? על כך, במאמר שלהלן, אותו חיברנו לידיעתכן/ם ולנוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות:

נעיר – כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. 
 

הורות משותפת - מה הכוונה?

הורות משותפת, היא סיטואציה שבה שני אנשים, שייתכן שהם זרים איש לרעהו, או לחלופין, שני אנשים שהם מכרים אך לא בני זוג, חוברים יחדיו לצורך הקמת משפחה, או במילים אחרות – לצורך הבאת ילד לעולם וגידולו במשותף, מבלי לקיים מערכת יחסים זוגית. ככלל, המונח "משפחה" מבחינה אינטואיטיבית, מתקשר למשפחה רגילה, שבה יש אמא, אבא וילדים. הורות משותפת היא מתכונת ייחודית למוסד המשפחה, שכן היא משפחה לכל דבר ועניין, רק במתכונת שונה מהמתכונת המוכרת יותר.

ככלל, הורות משותפת, יכולה להתבטא במספר רבדים. שני הצדדים יכולים להביא יחדיו ילד בדרך המוכרת, כלומר – באמצעות קיום יחסי מין. דרך נוספת להבאת ילד משותף לעולם במתכונת של הורות משותפת, היא באמצעות אימוץ או פונדקאות. עוד דרך, היא באמצעות הפריה מלאכותית.

אין ספק, שמוסד ההורות המשותפת, הוא פועל יוצא של המודרניזציה, שמשפיעה ישירות גם על תחום דיני המשפחה. זאת ועוד, מבחינת המציאות המשפטית, גם דיני המשפחה נאלצו להתאים את עצמם למתכונת החדשה, דהיינו – הורות משותפת. בין היתר, הורות משותפת, מיושמת מבחינה חוקית, באמצעות הסכם הורות משותפת, אשר מסדיר את הזכויות והחובות של שני ההורים שחברו להם יחדיו. על כך, נרחיב בחלק הבא. 
 

הסכם הורות משותפת:

כאמור, הסכם הורות משותפת, הוא הסכם שנערך בין שני צדדים שבוחרים להביא יחדיו ילד משותף. הייחודיות בהסכם הורות משותפת, היא בכך שמדובר בהסכם שנועד להסדיר את כל התנהלות החיים של ההורים למשך שנים רבות. חשוב להבהיר, שלהבדיל מבני זוג רגילים שנישאים ומקימים משפחה, כאשר מדובר בהורות משותפת, אנו עוסקים בשני הורים שהם למעשה זרים זה לזו מבחינה משפטית. לכן –הקשר המשפטי יוצר הסכם ההורות המשותפת.

הסכם הורות משותפת הוא הסכם שלרוב מסדיר את כל ההיבטים הנדרשים לשם הקמת משפחה באמצעות שני ההורים. מדובר בהסכם שמסדיר את האופן שבו הקטין יחונך, את גובה דמי המזונות, את מגורי הקטין, את החובות של ההורים איש כלפי רעהו, את סוגיית הירושה של הקטין בעת הצורך ועוד נושאים רבים. ככלל, הסכם הורות משותפת, הוא גם באופן טבעי הסכם מאוד ארוך רחב. לכן, אנו תמיד ממליצים להיעזר בעורך דין משפחה, לשם עריכתו. 
 

אילו נושאים כדאי לכלול במסגרת הסכם הורות משותפת?

כאמור, הסכם הורות משותפת הוא הסכם רחב מאוד, שתכליתו להסדיר את כל הנושאים היומיומיים בחיי בני הזוג, כאשר הם יגדלו יחדיו ילד משותף. כפי שגם תיארנו, מדובר בהסכם, אשר לשם עריכתו, חשוב להיעזר בעורך דין לדיני משפחה. עם זאת, נבקש לציין מספר נושאים שחשוב לכלול במסגרת הסכם הורות משותפת. רק נעיר כי זו רשימה חלקית בלבד:

פרטי הקטין: אומנם שמו של הקטין הוא נושא שולי, יחסית, שבני זוג מסדירים לבדם. עם זאת, כדי למנוע ספקות, כדאי לקבוע את שם הקטין במסגרת הסכם הורות משותפת.

חינוכו של הקטין:
סוגיית החינוך שלו יזכה הקטין, היא סוגיה חשובה. במסגרת הסכם, חשוב להסדיר האם הקטין יזכה לחינוך ממלכתי, פרטי, דתי וכיו"ב. זהו נושא שמראש כדאי להסדירו, במסגרת הסכם הורות משותפת.

עניינים כספיים: נושא נוסף שמומלץ להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת, הוא הנושא הכספי ומהי  ההתחייבות הכספית של בני הזוג לגידול הילד, באופן שוטף.

משמורת:
אין ספק כי משמורת על הקטין היא נושא מהותי, שחשוב לכלול ולקבוע במסגרת הסכם הורות משותפת בין ההורים.

מגורים:
גם סוגיית המגורים היא סוגיה מהותית ביותר, שחשוב לכלול במסגרת הסכם הורות משותפת. 
 

לסיכום:

במאמר הסברנו מהי הורות משותפת, כיצד היא באה לידי ביטוי וכיצד היא מיושמת הלכה למעשה. אין ספק כי הורות משותפת, היא פועל יוצא של שינויים מודרניים וחברתיים מהותיים, שיש להם השפעה ישירה על תחום דיני המשפחה.

יום שני, 16 באוקטובר 2017

צוואה

 
עולם המשפט רווי בנושאים רגשיים, מורכבים ומרתקים. אך אצל אנשים רבים, המשפט הוא דבר שרואים בטלוויזיה או קוראים בעיתונים. עם זאת, יש נושא אחד שלבטח יעסיק, ישירות או בעקיפין, כל אדם בחייו והוא הנושא המשפטי, שעניינו "צוואה" או "ירושה". הסיבה לכך מאוד פשוטה: לכל אחד מאתנו יש קרוב משפחה אשר הלך או ילך לעולמו ובכל מקרה כזה – עולה הצורך להסדיר את עיזבונו של המנוח. לכן, לאור חשיבות הנושא, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן ולהסביר לכן\ם, הקוראות והקוראים, מה הדין באשר לירושות וצוואות בישראל וכן מה כדאי לדעת על הנושא. כל זאת – לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם:

הערה – אין במאמר שלהלן, כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך יש לפנות לעורך דין צוואה.

איזה חוק מסדיר את דיני הירושות והצוואות במדינת ישראל?

בישראל, ישנו חוק אחד ועיקרי אשר מסדיר את כל דיני הירושה והצוואה. לחוק זה קוראים "חוק הירושה, התשכ"ה – 1965" (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה מסדיר שאלות רבות, החל מהדרך שבה אפשר לערוך צוואה ועד לשאלה מי רשאי לרשת מנוח ומי יהיה פסול מלרשת מנוח. כמו כן מסדיר חוק הירושה, סוגיות נוספות, כגון: מי רשאי לערוך צוואה, מה הדין כאשר אדם לא עורך צוואה וכן מהי צוואה הדדית ועוד. חוק הירושה מסדיר גם את סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושות וצוואות וכן את סמכותו של רשם הירושה. 

מהי ירושה?

חוק הירושה קובע כי כאשר אדם נפטר, עיזבונו – עובר ליורשיו. עיזבון הוא כינוי למסת הנכסים שאדם שנפטר, מותיר אחריו. זאת ועוד: חוק הירושה קובע כי יורשים של מנוח, יכולים להיות או יורשים לפי ירושה, או יורשים על פי צוואה. 

מי כשיר לרשת אדם?

חוק הירושה קובע כי כל אדם, לרבות תאגיד, כשירים לרשת אדם. כך גם לגבי אדם שנולד בתוך 300 ימים מהיום שבו אדם נפטר. עם זאת, אדם אשר ניסה להשמיד צוואה, או להתנקש בחייו של מנוח, או גרם למותו של אדם כדי ליהנות מירושתו – יהיה פסול מלרשת את אותו אדם. 

מהי צוואה?

צוואה היא מסמך משפטי, אשר נערך על ידי אדם בעודו בחיים. תכליתה של הצוואה, לצוות מה ייעשה ברכושו של אדם, לאחר מותו. חוק הירושה מונה ארבע דרכים שבהן ניתן לערוך צוואה:

צוואה בכתב – זו הצוואה השכיחה ביותר, שכן זו צוואה שאדם עורך בגפו, מציין במסגרתה את רצונו וכן חותם עליה ומציין את התאריך.

צוואה בפני עדים – צוואה שנערכת בפני עדים, היא צוואה שנערכת בכתב, כוללת את חתימת המנוח, את תאריך עריכת הצוואה וכן את פרטיהם של שני עדים אשר צפו במנוח בעת עריכת הצוואה.

צוואה בפני רשות – צוואה זו נערכת בפני רשות, כגון – שופט, דיין בבית דין דתי או רשם הירושה. במקרים כאלו, ניתן להקריא צוואה או למסור צוואה להפקדה.

צוואה שנערכת בעל פה
– צוואה זו, מכונה גם צוואת "שכיב מרע", משום שהיא יכולה להיערך רק על ידי אדם גוסס, או אדם שמאמין שהוא גוסס. במקרה כזה, על המצווה להקריא בעל פה את צוואתו בפני שני עדים. לאחר מכן, על שני העדים לסור מיד לרשם הירושה ולהפקיד את זיכרון הדברים שערכו (אשר הם מחויבים לערוך). אם המצווה לא נפטר בתוך חודש לאחר הקראת הצוואה, אזי היא תבוטל מאליה. 

מה הדין בהיעדר צוואה?


כפי שתיארנו, ירושה יכולה להיערך או על פי צוואה, או על פי ירושה. אם אדם לא עורך צוואה, הרי שאז קיימת ברירת מחדל חוקית בחוק הירושה, בסעיף 10. ברירת המחדל החוקית, גורסת כי בהיעדר צוואה, יהיו יורשיו של מנוח – ילדיו (שיהיו זכאים למחצית מן העיזבון) וכן מי שהיה\הייתה בן\בת הזוג בחייו (גם בן\בת הזוג ייהנו ממחצית העיזבון). הדרך להתנות על ברירת המחדל החוקית, היא באמצעות עריכת צוואה. 

האם כדאי לערוך צוואה?

אנו סבורים, כי צוואה היא הביטוי החשוב ביותר לרצונו של אדם. כמו כן, צוואה לא פעם יכולה לחסוך מלחמות ירושה קשות, בין אנשים שסבורים כי הם זכאים ליהנות מפירות העיזבון. לכן, כדאי מאוד לערוך צוואה וכן להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון לשם כך. 

לסיכום:

אין אדם שלא ייתקל בדיני הצוואות והירושות בשלב מסוים בחייו. לכן, לנושא זה יש חשיבות רבה ומכאן המאמר שהצגנו. מעבר לכך, כדאי תמיד להיעזר בעורך דין משפחה, לשם קבלת ייעוץ פרטי.

יום רביעי, 4 באוקטובר 2017

ידועים בציבור

 
זוגות רבים פונים למשרדנו, כדי לברר את זכותם, בתור ידועים בציבור. ידועים בציבור הם בני זוג שחיים יחדיו ומקיימים משק בית משותף, כמו כל זוג נשוי. אכן, הסוגיה הנוגעת לידועים בציבור, היא סוגיה מעניינת, אשר עברה התפתחויות רבות מאוד במהלך השנים. לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נסביר מי הם ידועים בציבור, כיצד מגדירים ידועים בציבור וכן מהן הזכויות המוקנות להם. נסביר גם כיצד התפתח מוסד הידועים בציבור. כל זאת – לידיעתכן\ם ולנוחיותכן\ם, הגולשים והגולשות:

הערה - אין במאמר שלהלן תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך יש לפנות לעורך דין גירושין.

מי הם ידועים בציבור?

ידועים בציבור הם בעצם בני זוג רגילים, שייתכן שראיתם היום בבית קפה או בקולנוע או בתור לביטוח לאומי. מדובר בבני זוג שאין במתכונת הזוגיות שלהם כל שוני, לעומת בני הזוג אשר נישאו במדינת ישראל. במילים אחרות, ידועים בציבור, הם בני זוג אשר קשרו את גורלם איש עם רעהו, אך השוני היחידי ביניהם לבין זוגות נשואים, הוא, שידועים בציבור לא בהכרח ערכו מסמך רשמי. 

כיצד התפתח מוסד הידועים בציבור?

בעבר, מוסד הידועים בציבור לא היה מוכר במדינת ישראל, אך כיום – ישנם זוגות רבים שהם ידועים בציבור, כמעט בבחינת נורמה. במילים אחרות – מתכונת של זוגיות כידועים בציבור, היא מעשה של מה בכך כיום. אך עדיין נשאלת השאלה, מה גרם להתפתחותו של המוסד הזה, במדינת ישראל. הבה נמנה מספר גורמים:

הכפפת הנישואין והגירושין לדין הדתי – מדינת ישראל מאוד ייחודית בכל הנוגע לנישואין וגירושין, לאור העובדה שאלו נערכים בארץ, מכוח הדין הדתי שחל על בני הזוג. כלומר, זוגות יהודים יינשאו לפי דין תורה. זוגות נוצרים – לפי הדין הקנוני וזוגות מוסלמים – לפי הדין השרעי. אך מה הדין באשר לזוגות חד מיניים שאינם יכולים להינשא בארץ? ומה הדין באשר לזוגות בני דתות שונות, או כאלו שאינם מוכרים על ידי הרבנות כיהודים? ובכלל זה, מה עם זוגות שמטעמים אידיאולוגיים לא מעוניינים להינשא לפי הדין הדתי? ללמדנו, כי גורם אחד ועיקרי להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור, הוא הכפפת הדין הדתי בישראל, על דיני הנישואין והגירושין.

קדמה – אין ספק, שאם בעבר שינוי של מוסד הנישואין היה בבחינת "טאבו", הרי שכיום, בעידן המידע, הידע וההשכלה, הנישואין והתא המשפחתי עברו שינויים רבים. אם בעבר לא היה ניתן להביא ילדים מחוץ לנישואין, הרי שכיום נשים רבות יולדות באמצעות הפריה מלאכותית. ללמדנו, כי שינויים בתפיסת המשפחה, יצרו ופיתחו גם את מוסד הידועים בציבור. 

כיצד מגדירים ידועים בציבור?

כאמור, ידועים בציבור הם שני אנשים אשר חיים יחד בזוגיות ומקיימים משק בית משותף. כמו כן, מדובר בזוגות שאין במתכונת הזוגיות שלהם שוני מזוגות נשואים. עם זאת, כדי להגדיר ידועים בציבור, מבחינה משפטית, בית המשפט לרוב יבצע מספר מבחנים. הבה נציגם בקצרה:

מבחן קשירת הגורל – זהו בעצם מבחן, שבעיקרו – שכל ישר. אין כאן הגדרה ברורה במבחן קשירת הגורל, אלא שכשמו כן הוא: במסגרתו יבחן בית המשפט, על סמך "התבוננות על" על חיי השיתוף של בני הזוג, האם נראה כי מדובר בבני זוג אשר קשרו את גורלם יחדיו.

משק בית משותף – זהו אולי המבחן העיקרי. במסגרת המבחן הזה, בית המשפט יבחן האם בני הזוג מגדלים משפחה יחדיו, רכשו דירה יחדיו, משתפים ברכושם איש את רעהו ועוד.

מבחן חיצוני – המבחן החיצוני מתייחס לאופן שבו הסביבה רואה את בני הזוג. אם הסביבה כלל אינה מכירה בזוגיות, הרי שאז יש בכך אינדיקציה לכך שמדובר בבני זוג אשר "רק מבלים" יחדיו, לא כאלו שקשרו את גורלם וכך גם להיפך.

חשוב לנו להדגיש, כי אף אחד מהמבחנים שהזכרנו, אליהם יידרש בית המשפט, אינו מבחן הרמטי. כלומר, יתכן שבני זוג יתגוררו יחדיו, אך לא בהכרח יוכרו בתור ידועים בציבור. יכול להיות שבני זוג יסתירו את היותם בני זוג, אך עדיין יוכרו בתור ידועים בציבור. 

אילו זכויות מוקנות לידועים בציבור?

למעשה, בני זוג לא אמורים להיות מופלים וכך גם באשר לידועים בציבור. במהלך השנים הוכרו כמעט מלוא הזכויות שמוכרות לזוגות נשואים והותאמו לידועים בציבור. כל זאת, למעט אולי זכות אחת והיא האפשרות להינשא (כאשר קיימת מניעה מכוח הדין הדתי). מעבר לכך, תמיד כדאי להיעזר בעורך דין משפחה, במידה שאתם מעוניינים לבחון את זכויותיכם כידועים בציבור.