עולם המשפט רווי בנושאים רגשיים, מורכבים ומרתקים. אך אצל אנשים רבים, המשפט הוא דבר שרואים בטלוויזיה או קוראים בעיתונים. עם זאת, יש נושא אחד שלבטח יעסיק, ישירות או בעקיפין, כל אדם בחייו והוא הנושא המשפטי, שעניינו "צוואה" או "ירושה". הסיבה לכך מאוד פשוטה: לכל אחד מאתנו יש קרוב משפחה אשר הלך או ילך לעולמו ובכל מקרה כזה – עולה הצורך להסדיר את עיזבונו של המנוח. לכן, לאור חשיבות הנושא, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן ולהסביר לכן\ם, הקוראות והקוראים, מה הדין באשר לירושות וצוואות בישראל וכן מה כדאי לדעת על הנושא. כל זאת – לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם:
הערה – אין במאמר שלהלן, כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך יש לפנות לעורך דין צוואה.
הערה – אין במאמר שלהלן, כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך יש לפנות לעורך דין צוואה.
איזה חוק מסדיר את דיני הירושות והצוואות במדינת ישראל?
בישראל, ישנו חוק אחד ועיקרי אשר מסדיר את כל דיני הירושה והצוואה. לחוק זה קוראים "חוק הירושה, התשכ"ה – 1965" (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה מסדיר שאלות רבות, החל מהדרך שבה אפשר לערוך צוואה ועד לשאלה מי רשאי לרשת מנוח ומי יהיה פסול מלרשת מנוח. כמו כן מסדיר חוק הירושה, סוגיות נוספות, כגון: מי רשאי לערוך צוואה, מה הדין כאשר אדם לא עורך צוואה וכן מהי צוואה הדדית ועוד. חוק הירושה מסדיר גם את סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושות וצוואות וכן את סמכותו של רשם הירושה.
מהי ירושה?
חוק הירושה קובע כי כאשר אדם נפטר, עיזבונו – עובר ליורשיו. עיזבון הוא כינוי למסת הנכסים שאדם שנפטר, מותיר אחריו. זאת ועוד: חוק הירושה קובע כי יורשים של מנוח, יכולים להיות או יורשים לפי ירושה, או יורשים על פי צוואה.
מי כשיר לרשת אדם?
חוק הירושה קובע כי כל אדם, לרבות תאגיד, כשירים לרשת אדם. כך גם לגבי אדם שנולד בתוך 300 ימים מהיום שבו אדם נפטר. עם זאת, אדם אשר ניסה להשמיד צוואה, או להתנקש בחייו של מנוח, או גרם למותו של אדם כדי ליהנות מירושתו – יהיה פסול מלרשת את אותו אדם.
מהי צוואה?
צוואה היא מסמך משפטי, אשר נערך על ידי אדם בעודו בחיים. תכליתה של הצוואה, לצוות מה ייעשה ברכושו של אדם, לאחר מותו. חוק הירושה מונה ארבע דרכים שבהן ניתן לערוך צוואה:
צוואה בכתב – זו הצוואה השכיחה ביותר, שכן זו צוואה שאדם עורך בגפו, מציין במסגרתה את רצונו וכן חותם עליה ומציין את התאריך.
צוואה בפני עדים – צוואה שנערכת בפני עדים, היא צוואה שנערכת בכתב, כוללת את חתימת המנוח, את תאריך עריכת הצוואה וכן את פרטיהם של שני עדים אשר צפו במנוח בעת עריכת הצוואה.
צוואה בפני רשות – צוואה זו נערכת בפני רשות, כגון – שופט, דיין בבית דין דתי או רשם הירושה. במקרים כאלו, ניתן להקריא צוואה או למסור צוואה להפקדה.
צוואה שנערכת בעל פה – צוואה זו, מכונה גם צוואת "שכיב מרע", משום שהיא יכולה להיערך רק על ידי אדם גוסס, או אדם שמאמין שהוא גוסס. במקרה כזה, על המצווה להקריא בעל פה את צוואתו בפני שני עדים. לאחר מכן, על שני העדים לסור מיד לרשם הירושה ולהפקיד את זיכרון הדברים שערכו (אשר הם מחויבים לערוך). אם המצווה לא נפטר בתוך חודש לאחר הקראת הצוואה, אזי היא תבוטל מאליה.
צוואה בכתב – זו הצוואה השכיחה ביותר, שכן זו צוואה שאדם עורך בגפו, מציין במסגרתה את רצונו וכן חותם עליה ומציין את התאריך.
צוואה בפני עדים – צוואה שנערכת בפני עדים, היא צוואה שנערכת בכתב, כוללת את חתימת המנוח, את תאריך עריכת הצוואה וכן את פרטיהם של שני עדים אשר צפו במנוח בעת עריכת הצוואה.
צוואה בפני רשות – צוואה זו נערכת בפני רשות, כגון – שופט, דיין בבית דין דתי או רשם הירושה. במקרים כאלו, ניתן להקריא צוואה או למסור צוואה להפקדה.
צוואה שנערכת בעל פה – צוואה זו, מכונה גם צוואת "שכיב מרע", משום שהיא יכולה להיערך רק על ידי אדם גוסס, או אדם שמאמין שהוא גוסס. במקרה כזה, על המצווה להקריא בעל פה את צוואתו בפני שני עדים. לאחר מכן, על שני העדים לסור מיד לרשם הירושה ולהפקיד את זיכרון הדברים שערכו (אשר הם מחויבים לערוך). אם המצווה לא נפטר בתוך חודש לאחר הקראת הצוואה, אזי היא תבוטל מאליה.
מה הדין בהיעדר צוואה?
כפי שתיארנו, ירושה יכולה להיערך או על פי צוואה, או על פי ירושה. אם אדם לא עורך צוואה, הרי שאז קיימת ברירת מחדל חוקית בחוק הירושה, בסעיף 10. ברירת המחדל החוקית, גורסת כי בהיעדר צוואה, יהיו יורשיו של מנוח – ילדיו (שיהיו זכאים למחצית מן העיזבון) וכן מי שהיה\הייתה בן\בת הזוג בחייו (גם בן\בת הזוג ייהנו ממחצית העיזבון). הדרך להתנות על ברירת המחדל החוקית, היא באמצעות עריכת צוואה.
האם כדאי לערוך צוואה?
אנו סבורים, כי צוואה היא הביטוי החשוב ביותר לרצונו של אדם. כמו כן, צוואה לא פעם יכולה לחסוך מלחמות ירושה קשות, בין אנשים שסבורים כי הם זכאים ליהנות מפירות העיזבון. לכן, כדאי מאוד לערוך צוואה וכן להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון לשם כך.
לסיכום:
אין אדם שלא ייתקל בדיני הצוואות והירושות בשלב מסוים בחייו. לכן, לנושא זה יש חשיבות רבה ומכאן המאמר שהצגנו. מעבר לכך, כדאי תמיד להיעזר בעורך דין משפחה, לשם קבלת ייעוץ פרטי.
כמו בכל תביעה משפטית, גם תביעת גירושין היא תביעה אשר יש להוכיח בפני בית הדין. אך כיצד מוכיחים את תביעת הגירושין? אילו טענות יכול הטוען לטעון, כדי לשכנע את דייני בית הדין לקבל את תביעתו? אותן טענות מתבססות על מספר עילות גירושין המוכרות במשפט העברי. נסקור את חלקן העיקרי במאמר שלהלן, אשר נכתב לנוחיות הגולשים והגולשות, כדלקמן:
ניתן לרשת רכוש של נפטר, בשתי דרכים מוכרות בחוק הישראלי. דרך אחת, היא באמצעות צוואה שנכתבה עוד בחייו של המנוח. הדרך השנייה, בהיעדר צוואה, הינה ירושה על פי חוק. במאמר שלהלן, נסביר מהי ירושה על פי חוק וכיצד ניתן לממש ירושה על פי חוק.