יום שני, 16 באוקטובר 2017

צוואה

 
עולם המשפט רווי בנושאים רגשיים, מורכבים ומרתקים. אך אצל אנשים רבים, המשפט הוא דבר שרואים בטלוויזיה או קוראים בעיתונים. עם זאת, יש נושא אחד שלבטח יעסיק, ישירות או בעקיפין, כל אדם בחייו והוא הנושא המשפטי, שעניינו "צוואה" או "ירושה". הסיבה לכך מאוד פשוטה: לכל אחד מאתנו יש קרוב משפחה אשר הלך או ילך לעולמו ובכל מקרה כזה – עולה הצורך להסדיר את עיזבונו של המנוח. לכן, לאור חשיבות הנושא, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן ולהסביר לכן\ם, הקוראות והקוראים, מה הדין באשר לירושות וצוואות בישראל וכן מה כדאי לדעת על הנושא. כל זאת – לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם:

הערה – אין במאמר שלהלן, כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך יש לפנות לעורך דין צוואה.

איזה חוק מסדיר את דיני הירושות והצוואות במדינת ישראל?

בישראל, ישנו חוק אחד ועיקרי אשר מסדיר את כל דיני הירושה והצוואה. לחוק זה קוראים "חוק הירושה, התשכ"ה – 1965" (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה מסדיר שאלות רבות, החל מהדרך שבה אפשר לערוך צוואה ועד לשאלה מי רשאי לרשת מנוח ומי יהיה פסול מלרשת מנוח. כמו כן מסדיר חוק הירושה, סוגיות נוספות, כגון: מי רשאי לערוך צוואה, מה הדין כאשר אדם לא עורך צוואה וכן מהי צוואה הדדית ועוד. חוק הירושה מסדיר גם את סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושות וצוואות וכן את סמכותו של רשם הירושה. 

מהי ירושה?

חוק הירושה קובע כי כאשר אדם נפטר, עיזבונו – עובר ליורשיו. עיזבון הוא כינוי למסת הנכסים שאדם שנפטר, מותיר אחריו. זאת ועוד: חוק הירושה קובע כי יורשים של מנוח, יכולים להיות או יורשים לפי ירושה, או יורשים על פי צוואה. 

מי כשיר לרשת אדם?

חוק הירושה קובע כי כל אדם, לרבות תאגיד, כשירים לרשת אדם. כך גם לגבי אדם שנולד בתוך 300 ימים מהיום שבו אדם נפטר. עם זאת, אדם אשר ניסה להשמיד צוואה, או להתנקש בחייו של מנוח, או גרם למותו של אדם כדי ליהנות מירושתו – יהיה פסול מלרשת את אותו אדם. 

מהי צוואה?

צוואה היא מסמך משפטי, אשר נערך על ידי אדם בעודו בחיים. תכליתה של הצוואה, לצוות מה ייעשה ברכושו של אדם, לאחר מותו. חוק הירושה מונה ארבע דרכים שבהן ניתן לערוך צוואה:

צוואה בכתב – זו הצוואה השכיחה ביותר, שכן זו צוואה שאדם עורך בגפו, מציין במסגרתה את רצונו וכן חותם עליה ומציין את התאריך.

צוואה בפני עדים – צוואה שנערכת בפני עדים, היא צוואה שנערכת בכתב, כוללת את חתימת המנוח, את תאריך עריכת הצוואה וכן את פרטיהם של שני עדים אשר צפו במנוח בעת עריכת הצוואה.

צוואה בפני רשות – צוואה זו נערכת בפני רשות, כגון – שופט, דיין בבית דין דתי או רשם הירושה. במקרים כאלו, ניתן להקריא צוואה או למסור צוואה להפקדה.

צוואה שנערכת בעל פה
– צוואה זו, מכונה גם צוואת "שכיב מרע", משום שהיא יכולה להיערך רק על ידי אדם גוסס, או אדם שמאמין שהוא גוסס. במקרה כזה, על המצווה להקריא בעל פה את צוואתו בפני שני עדים. לאחר מכן, על שני העדים לסור מיד לרשם הירושה ולהפקיד את זיכרון הדברים שערכו (אשר הם מחויבים לערוך). אם המצווה לא נפטר בתוך חודש לאחר הקראת הצוואה, אזי היא תבוטל מאליה. 

מה הדין בהיעדר צוואה?


כפי שתיארנו, ירושה יכולה להיערך או על פי צוואה, או על פי ירושה. אם אדם לא עורך צוואה, הרי שאז קיימת ברירת מחדל חוקית בחוק הירושה, בסעיף 10. ברירת המחדל החוקית, גורסת כי בהיעדר צוואה, יהיו יורשיו של מנוח – ילדיו (שיהיו זכאים למחצית מן העיזבון) וכן מי שהיה\הייתה בן\בת הזוג בחייו (גם בן\בת הזוג ייהנו ממחצית העיזבון). הדרך להתנות על ברירת המחדל החוקית, היא באמצעות עריכת צוואה. 

האם כדאי לערוך צוואה?

אנו סבורים, כי צוואה היא הביטוי החשוב ביותר לרצונו של אדם. כמו כן, צוואה לא פעם יכולה לחסוך מלחמות ירושה קשות, בין אנשים שסבורים כי הם זכאים ליהנות מפירות העיזבון. לכן, כדאי מאוד לערוך צוואה וכן להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון לשם כך. 

לסיכום:

אין אדם שלא ייתקל בדיני הצוואות והירושות בשלב מסוים בחייו. לכן, לנושא זה יש חשיבות רבה ומכאן המאמר שהצגנו. מעבר לכך, כדאי תמיד להיעזר בעורך דין משפחה, לשם קבלת ייעוץ פרטי.

יום רביעי, 4 באוקטובר 2017

ידועים בציבור

 
זוגות רבים פונים למשרדנו, כדי לברר את זכותם, בתור ידועים בציבור. ידועים בציבור הם בני זוג שחיים יחדיו ומקיימים משק בית משותף, כמו כל זוג נשוי. אכן, הסוגיה הנוגעת לידועים בציבור, היא סוגיה מעניינת, אשר עברה התפתחויות רבות מאוד במהלך השנים. לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נסביר מי הם ידועים בציבור, כיצד מגדירים ידועים בציבור וכן מהן הזכויות המוקנות להם. נסביר גם כיצד התפתח מוסד הידועים בציבור. כל זאת – לידיעתכן\ם ולנוחיותכן\ם, הגולשים והגולשות:

הערה - אין במאמר שלהלן תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך יש לפנות לעורך דין גירושין.

מי הם ידועים בציבור?

ידועים בציבור הם בעצם בני זוג רגילים, שייתכן שראיתם היום בבית קפה או בקולנוע או בתור לביטוח לאומי. מדובר בבני זוג שאין במתכונת הזוגיות שלהם כל שוני, לעומת בני הזוג אשר נישאו במדינת ישראל. במילים אחרות, ידועים בציבור, הם בני זוג אשר קשרו את גורלם איש עם רעהו, אך השוני היחידי ביניהם לבין זוגות נשואים, הוא, שידועים בציבור לא בהכרח ערכו מסמך רשמי. 

כיצד התפתח מוסד הידועים בציבור?

בעבר, מוסד הידועים בציבור לא היה מוכר במדינת ישראל, אך כיום – ישנם זוגות רבים שהם ידועים בציבור, כמעט בבחינת נורמה. במילים אחרות – מתכונת של זוגיות כידועים בציבור, היא מעשה של מה בכך כיום. אך עדיין נשאלת השאלה, מה גרם להתפתחותו של המוסד הזה, במדינת ישראל. הבה נמנה מספר גורמים:

הכפפת הנישואין והגירושין לדין הדתי – מדינת ישראל מאוד ייחודית בכל הנוגע לנישואין וגירושין, לאור העובדה שאלו נערכים בארץ, מכוח הדין הדתי שחל על בני הזוג. כלומר, זוגות יהודים יינשאו לפי דין תורה. זוגות נוצרים – לפי הדין הקנוני וזוגות מוסלמים – לפי הדין השרעי. אך מה הדין באשר לזוגות חד מיניים שאינם יכולים להינשא בארץ? ומה הדין באשר לזוגות בני דתות שונות, או כאלו שאינם מוכרים על ידי הרבנות כיהודים? ובכלל זה, מה עם זוגות שמטעמים אידיאולוגיים לא מעוניינים להינשא לפי הדין הדתי? ללמדנו, כי גורם אחד ועיקרי להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור, הוא הכפפת הדין הדתי בישראל, על דיני הנישואין והגירושין.

קדמה – אין ספק, שאם בעבר שינוי של מוסד הנישואין היה בבחינת "טאבו", הרי שכיום, בעידן המידע, הידע וההשכלה, הנישואין והתא המשפחתי עברו שינויים רבים. אם בעבר לא היה ניתן להביא ילדים מחוץ לנישואין, הרי שכיום נשים רבות יולדות באמצעות הפריה מלאכותית. ללמדנו, כי שינויים בתפיסת המשפחה, יצרו ופיתחו גם את מוסד הידועים בציבור. 

כיצד מגדירים ידועים בציבור?

כאמור, ידועים בציבור הם שני אנשים אשר חיים יחד בזוגיות ומקיימים משק בית משותף. כמו כן, מדובר בזוגות שאין במתכונת הזוגיות שלהם שוני מזוגות נשואים. עם זאת, כדי להגדיר ידועים בציבור, מבחינה משפטית, בית המשפט לרוב יבצע מספר מבחנים. הבה נציגם בקצרה:

מבחן קשירת הגורל – זהו בעצם מבחן, שבעיקרו – שכל ישר. אין כאן הגדרה ברורה במבחן קשירת הגורל, אלא שכשמו כן הוא: במסגרתו יבחן בית המשפט, על סמך "התבוננות על" על חיי השיתוף של בני הזוג, האם נראה כי מדובר בבני זוג אשר קשרו את גורלם יחדיו.

משק בית משותף – זהו אולי המבחן העיקרי. במסגרת המבחן הזה, בית המשפט יבחן האם בני הזוג מגדלים משפחה יחדיו, רכשו דירה יחדיו, משתפים ברכושם איש את רעהו ועוד.

מבחן חיצוני – המבחן החיצוני מתייחס לאופן שבו הסביבה רואה את בני הזוג. אם הסביבה כלל אינה מכירה בזוגיות, הרי שאז יש בכך אינדיקציה לכך שמדובר בבני זוג אשר "רק מבלים" יחדיו, לא כאלו שקשרו את גורלם וכך גם להיפך.

חשוב לנו להדגיש, כי אף אחד מהמבחנים שהזכרנו, אליהם יידרש בית המשפט, אינו מבחן הרמטי. כלומר, יתכן שבני זוג יתגוררו יחדיו, אך לא בהכרח יוכרו בתור ידועים בציבור. יכול להיות שבני זוג יסתירו את היותם בני זוג, אך עדיין יוכרו בתור ידועים בציבור. 

אילו זכויות מוקנות לידועים בציבור?

למעשה, בני זוג לא אמורים להיות מופלים וכך גם באשר לידועים בציבור. במהלך השנים הוכרו כמעט מלוא הזכויות שמוכרות לזוגות נשואים והותאמו לידועים בציבור. כל זאת, למעט אולי זכות אחת והיא האפשרות להינשא (כאשר קיימת מניעה מכוח הדין הדתי). מעבר לכך, תמיד כדאי להיעזר בעורך דין משפחה, במידה שאתם מעוניינים לבחון את זכויותיכם כידועים בציבור.

יום רביעי, 15 בפברואר 2017

עילות לגירושין

כמו בכל תביעה משפטית, גם תביעת גירושין היא תביעה אשר יש להוכיח בפני בית הדין. אך כיצד מוכיחים את תביעת הגירושין? אילו טענות יכול הטוען לטעון, כדי לשכנע את דייני בית הדין לקבל את תביעתו? אותן טענות מתבססות על מספר עילות גירושין המוכרות במשפט העברי. נסקור את חלקן העיקרי במאמר שלהלן, אשר נכתב לנוחיות הגולשים והגולשות, כדלקמן:

כיצד מתנהל הליך גירושין?

דיני הגירושין והנישואין בישראל כפופים לדין הדתי-אישי שחל על אזרחיה. עוד בימי המנדט הבריטי, הוחל בארץ ישראל החוק הנקרא "דבר המלך במועצתו", אשר העניק לכלל בני הדתות בארץ את הסמכות הבלעדית לעסוק בשפיטה בענייני האישות. ללמדנו, שכבר אז היו קיימים בארץ בתי דין דתיים, בין אם מדובר בבתי דין יהודים, מוסלמים או נוצרים. גם בימינו, "דבר המלך במועצתו" עדיין רלוונטי לשאר בני הדתות בארץ. אי לכך קיימים בתי דין שרעים (השופטים לפי הדין המוסלמי), בתי דין נוצרים ובתי דין דרוזים. באשר ליהודים, בשנת 1953 חוקקה הכנסת את חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. חוק זה קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו על פי דין תורה - כך שחוק זה החליף את "דבר המלך במועצתו" לגבי יהודים אזרחי ישראל.

כלומר: כאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש או להינשא בישראל, עליהם להינשא בהתאם להוראות ההלכה היהודית בבית הדין הרבני. חשוב להדגיש כי בית הדין הרבני הוא בית דין דתי: דייניו אינם שופטים רגילים, אלא רבנים המוסמכים לרבנות, בעלי בקיאות בהלכה היהודית. תביעת גירושין בבית הדין הרבני נדונה בפני שלושה דיינים, כאשר על החלטת בית הדין (האזורי) הרבני, ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול בירושלים.

תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. מי שמגיש תביעת גירושין צריך להוכיח את תביעת הגירושין. בעת הגשת התביעה, על מבקש הגירושין להציג כתב תביעה הכולל פירוט עובדתי היוצר לכאורה את עילת התביעה. בעת הגשת תביעת גירושין, על מבקש הגירושין לשאת בתשלום אגרה. תביעת גירושין כוללת הצגת ראיות לבית הדין הרבני, עדויות של הצדדים וכן סיכומים. במידה ובית הדין השתכנע כי הוכחה עילת הגירושין, אזי הוא יורה על סידור הגט.

אך מהן עילות הגירושין הקיימות? נדגיש כי עילות הגירושין הן עילות המוגדרות בהלכה היהודית, כדלקמן: 

עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי-עברי:

קודם כל נדגיש כי עילות הגירושין שנציג הן תמונה חלקית. בנוסף, חשוב לדעת שיש עילות גירושין שרלוונטיות לגבר ולא לאישה וכך גם להיפך. ישנן גם עילות גירושין שהן משותפות, כלומר: שני הצדדים רשאים להעלותן. כדלקמן:

מום גופני: טענה זו מתייחסת לסיטואציה שבה לאחד מבני הזוג יש מום גופני שמונע מבני הזוג לקיים יחסי אישות. אך נדגיש כי מדובר בטענה שניתן להעלות רק במקרים שבהם עוד לפני הנישואין לא היה ידוע על קיומו של המום. מדובר בטענה ששני בני הזוג יכולים להעלות.

עילת בגידה: טענה זו רלוונטית רק לגבר כלפי האישה. בגידה, כשמה כן היא: אישה נשואה (דהיינו: "אשת איש") אשר קיימה יחסי אישות עם גבר אחר. אישה כזו מוכרת על פי ההלכה בתור "אישה שזנתה תחת בעלה". בין היתר, המשמעות היא כי ילד שייוולד לאישה כתוצאה מהבגידה - יוכר בתור ממזר (כלומר: פסול חיתון לדורות). הבעל, במקרה של אישה שזנתה, מחויב לגרש את האישה, כאשר האחרונה לא תהיה זכאית לכתובתה ולמזונותיה (כלומר: למזונות אישה. מזונות ילדים לא ייפגעו במקרים כאלו). משום שמדובר בטענה קשה מאוד, בגידה יש להוכיח ברמה גבוהה, באמצעות שני עדים שהיו עדים למעשה.

מעשה כיעור: מעשה כיעור הוא טענה שהגבר יכול לטעון כלפי האישה. טענה זו מתייחסת למקרים שבהם האישה מתנהגת לכאורה בצורה לא ראויה, למשל: מתרועעת עם גברים בפרהסיה וכו'. בניגוד לעילת בגידה, הבעל רשאי לסלוח על מעשה כיעור והוא לא מחויב לגרשה.

טענת אי סיפוק מיני: על פי ההלכה היהודית, מוטלת על הבעל חובה לספק את אשתו מינית כאשר הכלל ההלכתי גורס כי "את כסותה ואונתה לא יגרע". טענה זו גם רלוונטית לאישה. כך שטענה של אי קיום יחסי אישות, מוכרת בתור עילת גירושין. 

לסיכום:

ישנן עילות גירושין נוספות בדין הדתי-עברי, אך קצרה היריעה מלפרט את כולן. כדי להתגרש יש להוכיח קיומה של עילת גירושין ולכן בכל מקרה חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי, לשם ליווי וייצוג במסגרת תביעת הגירושין.

יום ראשון, 22 בינואר 2017

צו ירושה

ניתן לרשת רכוש של נפטר, בשתי דרכים מוכרות בחוק הישראלי. דרך אחת, היא באמצעות צוואה שנכתבה עוד בחייו של המנוח. הדרך השנייה, בהיעדר צוואה, הינה ירושה על פי חוק. במאמר שלהלן, נסביר מהי ירושה על פי חוק וכיצד ניתן לממש ירושה על פי חוק.

איזה חוק מסדיר את דיני הירושות והצוואות?

החוק העוסק בדיני הצוואות והירושות במדינת ישראל, נקרא "חוק הירושה, התשכ"ה- 1965". חוק הירושה מגדיר מהי צוואה, כיצד עורכים צוואה, מי רשאי לערוך צוואה ובאילו תנאים. במקביל, חוק הירושה קובע מה הדין בהיעדר צוואה, כלומר: מי היורשים על פי דין ומה הדין בעת מותו של אדם, בכל הנוגע למימוש עזבונו (עיזבון הוא כל הנכסים שהותיר המנוח ליורשיו). חוק הירושה אף מתווה את סמכויותיהם של רשם הירושה וכן של בית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לירושות ולצוואות. 

מהי ירושה?

סעיף 1 לחוק הירושה קובע, כי עם מותו של אדם, עזבונו עובר ליורשיו. כמו כן, סעיף 2 בחוק הירושה קובע, כי היורשים יכולים להיות יורשים על פי צוואה או יורשים על פי דין (דהיינו: בהיעדר צוואה). 

מי כשיר לרשת?

כאמור, אדם אשר נפטר, מוריש את עיזבונו לנהנים מהצוואה או ליורשיו על פי חוק הירושה. עולה גם השאלה: מי "כשיר" או "רשאי" לרשת עיזבון? התשובה לכך נמצאת בסעיף 3 לחוק הירושה, הקובע, כי כל אדם שהיה בחיים, רשאי לרשת אדם אחר. כמו כן, גם אדם שנולד 300 ימים לאחר מותו של אדם (למשל: בנו שנולד לאחר מותו), כשיר לרשת, בהתאם לחוק הירושה. בהתאם לחוק הירושה, גם תאגיד כשיר לרשת אדם, בנסיבות מסוימות. 

מי לא כשיר לרשת?


ישנן סיטואציות מוגדרות בחוק הירושה, שבהתקיימן לא יהיה רשאי אדם לרשת אדם אחר. למשל, אדם אשר גרם למותו של המוריש במתכוון או ניסה לעשות כן, לא יהיה רשאי לרשת אותו, בבחינת "אין לתת לאדם ליהנות מפרי עוולתו". לעומת זאת, במידה ואדם ניסה לגרום למותו של מוריש במתכוון, אך המוריש מחל לו על כך בכתב, הוא יהיה רשאי לרשת את אותו מוריש. גם אדם אשר העלים או זייף צוואה של מוריש, לא יהיה רשאי לרשת מנוח שנפטר. למען הסר ספק נעיר, כי חוק זה רלוונטי לכל קרבה משפחתית. 

מהי צוואה?

למעשה, צוואה היא הוראה הניתנת ע"י אדם עוד בחייו, אשר במסגרתה הוא "מצווה" מה ייעשה ברכושו או בגופו עם מותו. צוואה יכולה להיערך בכתב או בפני עדים או בפני רשות או בעל פה (על כך ישנם מספר סייגים קפדניים). כמו כן, צוואה צריכה להיערך ע"י האדם המצווה בלבד. במאמר זה, לא נתמקד בצוואות, אלא רק בדין החל על יורשים על פי דין.

מהי ירושה?

במידה ואדם נפטר והותיר אחריו צוואה תקינה – אזי הוראות הצוואה תחייבנה את הנהנים מפירות העיזבון. לעומת זאת, במידה ואדם נפטר אך לא הותיר אחריו צוואה, אזי תחול הוראת סעיף 10 לחוק הירושה, לפיה היורשים על פי דין יהיו בן או בת הזוג של המנוח וכן ילדיו באופן שווה. נעיר, כי בת הזוג (או בן הזוג) של המנוח זכאית מכוח חוק הירושה לרשת את כל הרכוש המשותף שצברה עם בן זוגה המנוח, לרבות רכב ששימש את שני בני הזוג. כך שהדין המתייחס לחלוקת העיזבון, נוגע לשאר העיזבון במידה והוא לא מוגדר כ"רכוש משותף" שהיה בבעלות בן הזוג המנוח ואלמנתו.

במידה ונפטר אדם שלא הותיר ילדים עם מותו, אלא רק בן או בת זוג, אזי בן או בת הזוג יירשו את כל העיזבון. במידה ונפטר אדם ערירי, אזי עיזבונו יועבר למדינת ישראל. 

כיצד מממשים ירושה?

במידה ואדם נפטר, ללא צוואה, הרי שלצורך מימוש עיזבונו יש לקבל "צו ירושה". כדי לקבל את הצו, יש להגיש בקשה לרשם הירושה. במסגרת הבקשה, יש גם לערוך פרסום בתפוצה יומית למשך תקופה, לציון העובדה שהוגשה בקשה למתן צו ירושה. מטרת הפרסום היא: ליידע את הציבור על כך שהוגשה בקשה למתן צו ירושה ובכך לאפשר לצדדים שלישיים להתנגד למתן צו הירושה.

במידה והוגשה התנגדות למתן צו הירושה ע"י גורם שלישי, אזי יורה רשם הירושה על העברת הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה. במידה ולא הוגשה התנגדות, אזי יורה רשם הירושה על מתן צו ירושה כדין. לאחר שהתקבל צו ירושה, יהיה ניתן לממש את כל רכושו של המנוח.