נישואין אזרחיים

 

מוסד הנישואין במדינת ישראל מושתת על הדין העברי–ההלכתי, דהיינו – פסיקותיו של בית הדין הרבני מתבססות על הלכות יהודיות קדומות, שלעיתים מעוררות מחלוקות ושיח בחברה. במילים אחרות – זוג יהודי שחי בישראל, שמחליט לקדם את מערכת יחסיהם ולמסד אותה, נאלץ לעשות זאת ברבנות וזאת בשל הסיבות שהוצגו לעיל. לפיכך, נישואין אזרחיים מהווים במקרים רבים אלטרנטיבה לדין הדתי במדינה וכן מספקים מענה לזוגות שאינם מעוניינים להתחתן בכפוף לדין הדתי, או לחילופין, לזוגות שנתקלים בקשיים להינשא בשל איסורים, כמו לדוגמא: במקרה שבו אחד מבני הזוג אינו יהודי, נשואי גרושה לכהן וכדומה.

במאמר שלהלן, נסקור תחילה מהו הדין במדינת ישראל וכן מהי האלטרנטיבה החלופית, דהיינו, נישואין אזרחיים ובמה שונה הליך זה מהליך הנישואין הדתי. כל זאת נכתב לנוחיותכם/ן, קוראים וקוראות, אך נבקש להעיר כי אין לראות במאמר זה כתחליף לייעוץ מקצועי עם עורך דין מומחה בדיני המשפחה. 

הדין האישי בישראל:

בית הדין הרבני הינו הערכאה המשפטית הרלוונטית ליהודים ולו הסמכות הבלעדית לעסוק בכל הנושאים הקשורים להליך הנישואין והגירושין. את סמכותו שואב בית הדין מתוקף חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). מאחר ובית הדין הרבני פועל בהתאם להלכה היהודית, אזי עיקרון העל של בית הדין, הוא שמירה על יחסי הנישואין ושלום בית. ההלכה היהודית מתווה דרך לזוגות הנישאים, תוך אמונה כי בסיסה של כל זוגיות מושתת על ערכים, כבוד, אמונה והרמוניה. לפיכך, בכל מקרה של הליך גירושין, יפעל בית הדין הרבני קודם כל לשלום בית, כאשר מתן הגט הוא למעשה האפשרות האחרונה שעומדת בפניו.

בית המשפט לענייני משפחה - ערכאה מקבילה:

כאמור, הסמכות לעסוק בדין האישי–דתי, מוקנית לבית הדין הרבני, אך כאשר מדובר בנושאים נלווים, הקשורים לדין האישי, כמו השלמת התא המשפחתי, אפוטרופסות, יחסים בין בני זוג, מזונות, משמורת ילדים, חלוקת רכוש ועוד, קיימת ערכאה מקבילה, שגם לה יש סמכות לעסוק בנושאים אלו. נחזור ונדגיש, כי הסמכות לעסוק בהליך הנישואין והגירושין, מוקנה אך ורק לבית הדין הרבני.

הערכאה המקבילה נקראת בית המשפט לענייני משפחה. למעשה, היכולת לדון בנושאים נלווים בשתי ערכאות שונות, יצרה מעין "מרוץ סמכויות" בין בני הזוג. החוק מאפשר לפתוח בדיון ולנהל את הדיון בערכאה שאליה פנו ראשונה. לכן, כל אחד מבני הזוג ממהר לפתוח את התיק בערכאה הרלוונטית העדיפה עבורו, לעיתים תוך מחשבה עתידית על תוצאות הדיון, שכן בית הדין הרבני פועל על פי ההלכה היהודית ואילו פסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה נראות ליברליות וחדשניות יותר. 

נישואין אזרחיים - הכיצד?

ישנם זוגות שמעוניינים להינשא, אך נתקלים בקשיים ומחסומים דתיים, מכיוון שהדת היהודית אוסרת עליהם להינשא, למשל: זוגות שאחד מהם אינו יהודי, או כהן המעוניין להינשא לגרושה, או זוגות חד מיניים וכדומה. לשם כך, קיים אפיק שנקרא "נישואין אזרחיים".

נעיר כי לאלטרנטיבת הנישואין האזרחיים, יוכל לפנות כל זוג שרק יחפוץ בכך. אך באותה נשימה, נדגיש כי אין בישראל נישואין אזרחיים, אלא שנישואין אזרחיים הם בעצם נישואין שנערכים במדינה זרה. נישואין אזרחיים הם נישואין רישומיים, אשר מזכים את בני הזוג באותן הטבות וזכויות החלות על זוגות נשואים. ראשית, יש להכיר כי נישואין אזרחיים אינם מתקיימים במדינת ישראל ולכן בני הזוג יאלצו לצאת אל מדינה שבה מוכר הליך הנישואין האזרחיים. לאחר מכן, בני הזוג ישובו לארץ ויוכלו להירשם במשרד הפנים כזוג נשוי לכל דבר ועניין. כיום, ישראלים רבים טסים להינשא במדינות כגון – קפריסין (בשל הקרבה), צ'כיה וקנדה (שמתירה גם נישואין חד מיניים).

נישואין אזרחיים לחד מיניים?

בעבר, נישואין שנערכים במדינה זרה, של זוגות חד מיניים, לא הוכרו בישראל ופקידי משרד הפנים סירבו לרשום זוגות אלו, אפילו שהנישואין שנערכו במדינה הזרה, נעשו לפי חוקיה של אותה מדינה. לאחר פסיקת בית המשפט העליון, הדבר הותר והוכר וכיום גם זוגות חד מיניים שנישאו כדין במדינה אחרת, יכולים להירשם בארץ כנשואים במשרד הפנים. 

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בהליך הנישואין האזרחיים, הצגנו את אופן ההליך וכן את הערכאות הרלוונטיות. נבקש להעיר כי לצד הנישואין האזרחיים, ישנם זוגות שמעדיפים לא להינשא כלל וגם בבחירה זו, יוכלו לזכות בכלל הזכויות והזכאויות, כמו של זוג נשוי. מקרה זה יקרא ידועים בציבור. כך או אחרת, נישואין הן דבר נפלא, בבחינת הסדרה פורמאלית של אהבה, אך לצד זאת, תמיד כדאי לדעת מה מותר ומה אפשר. לכן, כדי להכיר את כל הזכויות הקיימות המגיעות לכם, מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה לדיני המשפחה.