פירוק שיתוף

פירוק שיתוף, הוא מונח שמתקשר אצל רבים מאתנו, לסיטואציה של שני שותפים עסקיים שמבקשים למכור או לפרק את העסק המשותף שלהם. אכן, כאשר שותפים מבקשים "להיפרד", הם בדרך כלל "יפרקו את השותפות ביניהם", באמצעות הסכם, או במקרים חריגים יותר, באמצעות הליך משפטי אשר יסדיר בסופו של יום את הזכויות המשפטיות של כל אחד מהם. במקביל, פירוק שותפות הוא גם מונח שנוגע לבני זוג, המחזיקים יחדיו בדירת מגורים משותפת. בעת פרידה, בני הזוג יצטרכו גם לפרק את השותפות שלהם בדירת המגורים.

מכאן עולה השאלה: מהו פירוק שותפות בין בני זוג? מה צריך לדעת בנושא? ועל מה חשוב לשים דגש? על כך, במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים:

נעיר, כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ומומלץ לפנות למשרדנו. 

פירוק שותפות - דין ומעשה:

המציאות מלמדת, שבעת נישואין ובמהלכם, בני הזוג צוברים רכוש משותף מגוון, החל מרכבים, קרנות פנסיה, חסכונות, דירת מגורים ולעיתים אפילו דירות כהשקעה. אך בעת גירושין, נשאלת השאלה: כיצד יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג? לא נרחיב באשר לחלוקת רכוש משותף, שכן זהו נושא נפרד. אך באשר לדירת המגורים, אין ספק כי בני הזוג הם שותפים לדירה, כאילו היו הם שותפים "עסקיים" בנכס או עסק מסוים. לכן, בעת פרידה, בני הזוג יכולים לערוך חלוקת רכוש משותפת וכך ייעשה לפי דין. הדין הוא כי הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק באופן שווה.

עם זאת, בכל הנוגע לדירת המגורים, מה הדין במקרה שבו בן זוג אחד רוצה למכור את דירת המגורים ובן הזוג השני מסרב (דהיינו – מבקש להתגורר בדירה)? במקרה כזה, יש צורך לפנות לאפיק של פירוק שותפות. כלומר, לא חלוקת רכוש סטנדרטית, אלא פירוק שיתוף באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט. אין ספק, כי במקרה שבו בן זוג אחד מסרב למכור את דירת המגורים, הרי שבן הזוג השני למעשה נכנס למעין "מיטת סדום", מאחר ואין לו אפשרות למכור את הדירה ובוודאי שלא יהיה רוכש לדירת מגורים שבה מתגורר אדם שיש לו זכות למחצית מהדירה.

לכן, הדין הרלוונטי במקרים כאלו, בא לידי ביטוי דווקא בחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") ולא מכוח החוקים המסדירים את דיני המשפחה. חוק המקרקעין קובע כי מי ששותף לנכס מקרקעין, יהיה רשאי בכל עת לבקש ולפרק את השותפות במקרקעין. כך גם כאשר מדובר בבני זוג. הדין במקרה כזה הוא זהה: בן זוג שהוא שותף לנכס מקרקעין, רשאי לבקש את פירוק המקרקעין, גם במקרה שקיים סירוב מטעם בן הזוג השני. נדגיש כי תנאי לפירוק שותפות בין בני זוג במקרקעין, הוא ששני בני הזוג, רשומים ברשם המקרקעין, בתור הבעלים. 

סמכות בית המשפט בתביעה לפירוק שיתוף:

כאשר בני זוג מבקשים להתגרש וכפועל יוצא לפרק את השותפות שלהם בדירת המגורים (או במילים אחרות – במקרקעין), הרי שעל בן הזוג המבקש את הפירוק, להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. ככלל, בית המשפט יורה על מינוי של כונס נכסים לדירת המגורים. בסמכותו של כונס הנכסים, למכור את הדירה ואת שכרו הוא יקבל כאחוזים מהסכום שיתקבל ממכירת דירת המגורים. בית המשפט גם יכול להורות על דיור חלופי לתקופה, עד למכירת הדירה ולאחריה. עוד נעיר, כי תביעות לפירוק שותפות אינן תביעות פשוטות, בוודאי שלא מבחינה רגשית, אך גם מבחינה משפטית. לכן – כדאי לפנות לעורך דין דיני משפחה – לשם סיוע וייצוג הולם. 

פירוק שיתוף - יתרונות וחסרונות:

מניסיוננו כעורכי דין משפחה, לתביעות פירוק שיתוף יש יתרונות וחסרונות. היתרון המהותי, הוא כי מדובר בהליך מהיר יחסית, שלא בוחן את זכויות הצדדים ומחלוקות נוספות (למעט את זכותם של בני הזוג בדירה). כמו כן, מדובר בהליך שמאפשר לבני הזוג לקדם את מכירת הדירה ומונע סרבול של הליך הגירושין. מנגד, החיסרון בתביעה לפירוק שותפות, הוא עצם הפגיעה ביחסים בין בני הזוג והעובדה שיש לדאוג גם לדיור חלופי לבן הזוג שמתגורר בדירה, לרבות לילדיהם המשותפים של הילדים. אנו סבורים כי תמיד כדאי לחתור לפירוק שותפות בהסכמה ובכך להימנע מהליך משפטי מורכב. 

לסיכום:

תביעה לפירוק שותפות – נועדה להסדיר את חלוקת הדירה המשותפת של בני הזוג. מדובר בהליך נפרד ומקביל להליך הגירושין. אנו ממליצים להיעזר בעורך דין משפחה, במסגרת תביעה לפירוק שיתוף.