לעיתים, במסגרתו של הליך גירושין, מוצאים עצמם בני הזוג, מעבר לקושי הרגשי הטבעי הנלווה לפירוק היחסים, במעין "קרב משפטי", שבו כל האמצעים "כשרים" בדרך לרמיסת האחר ולהשגת עליונות בניהול תיק הגירושין, על כל הסתעפויותיו. חלק מהאמצעים ה"מלוכלכים" שבהם ישתמשו בני הזוג, יהיו שני קלפים חזקים, שעליהם הם ינסו לשחק. האחד, הוא תלונות שווא, בעיקר לגבי אלימות מכל סוגיה. השני הוא קלף המיקוח המוכר ביותר בהליך גירושין, שהוא "הילדים המשותפים". במאמר שלהלן, נסקור אילו תלונות שווא יכולות להתלוות להליך ומה ניתן לעשות בגינן. כמו כן, נסביר בקצרה על משמורת ילדים והסדרי ראייה ועל השינוי התקדימי במזונות ילדים, במקרים של משמורת משותפת. לאחר כל זאת, ניגע בנושא של זכויות הגבר במשפחה ובפרט בהליך הגירושין.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ של עורך דין לענייני משפחה.
תלונות שווא:
תלונת שווא הינה תלונה המוגשת למשטרת ישראל, כאשר העובדות המובאות בה אינן נכונות ומגיש התלונה מודע לאי אמיתות הדברים. לצערנו, בתיקי גירושין לא מעטים, נתקלים בנשים, אשר מקבלות המלצות ממכריהן ומעורכי דין שונים, להגיש תלונה על הגבר שעמו הן נמצאות בהליך גירושין. התלונות לרוב תהיינה אודות אלימות במשפחה. כל זאת, לאור רצון החברה והמשפט, לגנות אלימות במשפחה. אגב, כפועל יוצא, התגובה לתלונה כזו תגרור בדרך כלל מעשים מיידים, גם אם לא בוצעה חקירה מעמיקה בעניין.
מכאן, שאישה יכולה להגיש תלונה על בעלה בגין אלימות ובו ברגע ייעצר בעלה ו/או יורחק מביתו ללא בירור מקדים. במידה ותדווח האישה על חשש מידי לחייה, יכול בית המשפט להוציא לטובתה צו הגנה או צו הרחקה כנגד הגבר, מביתו ואפילו מילדיו.
ללמדנו, כי במידה והוגשה נגדך תלונה שכזו ואין אמת בפרטיה, מומלץ לאסוף כמה שיותר ראיות המעידות על חפותך. לדוגמא: הקלטות על רצון לבצע פעולה שכזאת, עדים המכירים את יחסיכם הסבוכים, תיעוד של המקרה שבו טוענת האישה לאלימות ועוד. לאחר מכן, יהיה ניתן להגיש תביעה שכנגד וזאת כאשר יכירו בית המשפט והמשטרה כי מדובר היה בתלונת שווא.
מכאן, שאישה יכולה להגיש תלונה על בעלה בגין אלימות ובו ברגע ייעצר בעלה ו/או יורחק מביתו ללא בירור מקדים. במידה ותדווח האישה על חשש מידי לחייה, יכול בית המשפט להוציא לטובתה צו הגנה או צו הרחקה כנגד הגבר, מביתו ואפילו מילדיו.
ללמדנו, כי במידה והוגשה נגדך תלונה שכזו ואין אמת בפרטיה, מומלץ לאסוף כמה שיותר ראיות המעידות על חפותך. לדוגמא: הקלטות על רצון לבצע פעולה שכזאת, עדים המכירים את יחסיכם הסבוכים, תיעוד של המקרה שבו טוענת האישה לאלימות ועוד. לאחר מכן, יהיה ניתן להגיש תביעה שכנגד וזאת כאשר יכירו בית המשפט והמשטרה כי מדובר היה בתלונת שווא.
משמורת ילדים והסדרי ראייה:
כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים והשניים נמצאים בהליך גירושין, ימהר בית המשפט להגדיר ולהסדיר את מגוריהם של ילדיהם המשותפים. זאת בהתאם לטובת הילד ולשמירה על יציבות ומגורים סדירים. משמורת ילדים מוגדרת כמקום מגוריהם של הילדים ובחירת ההורה שיקבל החלטות יומיות בדבר הילד.
בישראל, בדרך כלל נהוגים שני סוגים של משמורת: משמורת בלעדית – ההורה אשר הילד ישהה במחיצתו, יוגדר "הורה משמורן". הוא זה אשר יקבל החלטות שבשגרה. ההורה השני יישאר אפוטרופוס טבעי של הילד, כאשר מדובר בהחלטות שנוגעות לעניינים של מה בכך. על ההורה שאינו משמורן, יחולו "הסדרי ראייה", שהם הסכמים משפטים המגדירים את המפגשים של ההורה עם ילדיו. הסכם זה יכול לעסוק בעניינים שנוגעים לימי המפגש, החל משעות, מקום הביקור ועד לתוכנו.
משמורת מסוג אחר, הינה משמורת משותפת – אשר במסגרתה, שני ההורים משמורנים ושהות הילד מתחלקת שווה בשווה בין הוריו. כלומר , לילד יהיו שני בתים ושני חדרים, אחד בכל בית של הורה. חשוב לציין כי בישראל חלה "חזקת הגיל הרך", אשר מגדירה באופן כמעט מוחלט, כי ילד מתחת לגיל 6, יישאר במשמורת אמו, דבר שהרגיז אבות רבים שרוצים לקחת חלק פעיל בגידול ילדיהם. זאת ועוד, נראה כי החלטות רבות מתקבלות בבתי המשפט בהתאם לחזקת הגיל הרך, גם כאשר מדובר בילדים גדולים מגיל 6. חשוב לדעת כי גם הגבר יוכל לדרוש משמורת על ילדיו ולבדוק אפשרות למשמורת משותפת.
בישראל, בדרך כלל נהוגים שני סוגים של משמורת: משמורת בלעדית – ההורה אשר הילד ישהה במחיצתו, יוגדר "הורה משמורן". הוא זה אשר יקבל החלטות שבשגרה. ההורה השני יישאר אפוטרופוס טבעי של הילד, כאשר מדובר בהחלטות שנוגעות לעניינים של מה בכך. על ההורה שאינו משמורן, יחולו "הסדרי ראייה", שהם הסכמים משפטים המגדירים את המפגשים של ההורה עם ילדיו. הסכם זה יכול לעסוק בעניינים שנוגעים לימי המפגש, החל משעות, מקום הביקור ועד לתוכנו.
משמורת מסוג אחר, הינה משמורת משותפת – אשר במסגרתה, שני ההורים משמורנים ושהות הילד מתחלקת שווה בשווה בין הוריו. כלומר , לילד יהיו שני בתים ושני חדרים, אחד בכל בית של הורה. חשוב לציין כי בישראל חלה "חזקת הגיל הרך", אשר מגדירה באופן כמעט מוחלט, כי ילד מתחת לגיל 6, יישאר במשמורת אמו, דבר שהרגיז אבות רבים שרוצים לקחת חלק פעיל בגידול ילדיהם. זאת ועוד, נראה כי החלטות רבות מתקבלות בבתי המשפט בהתאם לחזקת הגיל הרך, גם כאשר מדובר בילדים גדולים מגיל 6. חשוב לדעת כי גם הגבר יוכל לדרוש משמורת על ילדיו ולבדוק אפשרות למשמורת משותפת.
מזונות ילדים - פסיקה תקדימית (בע"מ 919/15):
מזונות ילדים הינם חובה של ההורים לכלכל את ילדיהם. כאשר מדובר בהורים שאינם גרים יחדיו, על ההורה שאינו משמורן, מוטלת החובה למזונות. לרוב מדובר בגברים. באופן שרירותי ולאחר עצימת עיניים במשך שנים, גברים אשר קיימו משמורת משותפת (כלומר, במחצית מהזמן ילדיהם שהו במחיצתם). שילמו, בנוסף לכלכלה בשגרה, מזונות ילדים לאם וזאת ללא בחינת משכורת האב, יכולתו והפערים הכלכליים בינו לבין האם. בפסיקה תקדימית מיולי 2017, נקבע כי כאשר מדובר במשמורת משותפת, תיבחן יכולת השתכרותם של הגבר והאישה ויוטלו המזונות באופן שוויוני, כאשר הנטל יתחלק בין האם לאב.
סיכום:
חשוב לזכור, כי בכל הנוגע לגירושין, ההחלטות הנלוות להליך, הן בעלות משקל כבד וחשיבות רבה. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, שיוכל לכוון את הליך הגירושין כולו ולהטיב עם הפונה, בהתאם לנסיבותיו האישיות.
כאשר אדם מרגיש מאוים על ידי אדם אחר, לרוב הוא יפנה לתחנת המשטרה הקרובה לביתו, לשם הגשת תלונה פלילית. אך ניסיון החיים מלמד, שלא כל תלונה שמוגשת למשטרה בשל הטרדה או איום, תוביל בהכרח למעצר המטריד/המאיים/הפוגע ובשלב מאוחר יותר - להגשת כתב אישום. זאת ועוד, גם במידה ויעשו כן, מאסרו של אותו אדם אינו נמשך לעד.